ירושלמי קידושין ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ד · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנה[עריכה]

עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי ישראלי חללי גירי וחרורי ממזירי ונתיני שתוקי אסופי כהני לויי וישראלי מותרים לבוא זה בזה לויי וישראלי גירי וחרורי וחללי מותרין לבוא זה בזה גירי וחרורי וממזירי נתיני שתוקי ואסופי מותרין לבוא זה בזה

הלכה א גמרא[עריכה]

כהני לויי וישראלי על שם (עזרא י) ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים בשנת שבע לארתחשסתא המלך חללי על שם (עזרא ב) ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ אלה בקשתו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגואלו מן הכהונה (שם) ויאמר התרשתא להם ולמה נקרא שמו התרשתא שהתירו לו לשתות ביין התרשא (נחמיה א) ואני הייתי משקה למלך אשר לא יאכלו מקדשי הקדשים הא בקדשי הגבול יאכלו אמר רבי יוסי גדולה היא החזקה מכיון שהוחזקו שם להיות אוכלין אף כאן אוכלין ניחא תמן דכתיב (ירמיהו לא) הציבי לך ציונים הכא מה אית לך כמן דאמר מאיליהן קיבלו את המעשרות עד עמוד כהן לאורים ותומים וכי אורים ותומים היו באותה השעה בבית שני אלא כאדם שהוא אומר עד שיחיו המתים עד שיבא בן דוד אילין בנות ברזיליי לשם שמים נתגיירו או שלא לשם שמים נתגיירו אין תימר לשם שמים נתגיירו יאכלו בקדשי הקדשים ואין תימר שלא לשם שמים נתגיירו אפילו בקדשי הגבול לא יאכלו אפילו תימר לשם שמים נתגיירו וגיורת לא כזונה היא אצל כהונה פתר לה לא היו בנות אלא בנות בנות ואין מבנות בנות כישראל הם וכר"ש דרבי שמעון אמר גיורת שנתגיירו פחותה מבת שלש שנים ויום אחד לא היה בה דעת לטבול או משהטבילה אותה מכיון שהיא חוזרת וטובלת לשום קדושת ישראל כל אחת גיורת היא וגיורת כזונה היא אצל הכהונה המתגייר לשם אהבה וכן איש מפני אשה וכן אשה מפני איש וכן גירי שולחן מלכים וכן גירי אריות וכן גירי מרדכי ואסתר אין מקבלין אותן רב אמר הלכה גרים הם ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם גירי על שם (עזרא ו) וכל הנבדל מטומאת גויי הארץ אליהם חרורי על שם וכל הנתינים וגומר ממזירי אמר ר סימון כתיב (נחמיה ז) ואלה העולים מתל מלח תל חרשא מתל מלח זו בבל תל חרשא אילו שתוקי ואסופי כרוב אילו הממזירין רובין אילו שהלכו אחר עיניהן אדון שהיו אומרים אין דין ואין אדון רבי חזקיה מפיק לישניה אילו שהלכו אחר עיניהן ואמרו אין דין ואין דיין ואימר שהימרו לאל במעשיהן הרעים רבי אבון בשם רבי פינחס פירסמו עצמן כאימר בחלוק ר לוי בשם רבי שמעון בן לקיש ראוים היו ליעשות תל מלח אלא ששתקה להן מידת הדין תל חרשא תני רבי אימי בשם רבי יהושע בן לוי על שם (יהושוע ט) ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ניחא לעדה ולמזבח י"י אלא תליין יהושע בדופן אמר אני לא מקרבן ולא מרחקן אלא במי שהוא עתיד לבנות את בית הבחירה ואת שדעתו ליקרב יקרב לרחק ירחק בא דוד וריחקן שנאמר (שמואל ב כא) והגבעונים לא מבני ישראל המה ולמה ריחקן על שם (שם) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה אמר דוד בעון ד דברים הגשמים נעצרים בעון עובדי ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ופוסקין צדקה ברבים ואינן נותנין בעון עובדי ע"ז מניין (דברים יא) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו מה כתיב בתריה וחרה אף י"י בכם ועצר את השמים וגו בעון מגלי עריות מניין (ירמיהו ג) ותחניפי ארץ בזימותיך וברעתך מהו עונשו של דבר (שם) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה וגו בעון שופכי דמים מניין (במדבר לה) כי הדם הוא יחניף את הארץ בעון פוסקין צדקה ברבים ואינן נותנין מניין (משלי כה) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר בדק דוד בכל דורו ולא מצא אחד מהן התחיל שואל באורים ותומים הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא) ויבקש דוד את פני י"י באורים ותומים אמר ר"א כתיב (צפניה ב) בקשו את י"י כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו מאי אשר משפטו פעלו שהוא עושה משפט ופעלו כאחת (שמואל ב כא) ויאמר י"י אל שאול ואל בית הדמים על שאול שלא עשיתם עמו חסד ועל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים שלח דוד וקרא להם מה לכם ולבית שאול אמרין ליה על אשר המית ממנו ז אנשים שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וחזן וסופר ושמש אמר לון מה אתון בעו כדון אמרו ליה יותר לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לי"י בגבעת שאול בחיר י"י אמר לון ומה הנייה לכון ואינון מתקטלין סבו לכון כסף ודהב והוון אמרין אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו אמר דילמא דאינון בהתין פלגון מן פלג נסב כל חד מינהון והוה מפייס ליה קומי גרמיה והוה אמר ליה מה הנייה אית לך דאינון מתקטלין סב לך דהב וכסף והוא אמר אין לנו כסף עם שאול ועם ביתו אין לי כתיב באותה השעה אמר דוד ג מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל רחמנין ובויישינין וגומלי חסדים רחמנין מניין (דברים יג) ונתן לך רחמים בויישינן מנין (שמות כ) ובעבור תהיה יראתו על פניכם זה סימן לבויישן שאינו חוטא וכל שאין לו בושת פנים דבר בריא שלא עמדו אבותיו עלה ר סיני וגומלי חסדים מנין (דברים ז) ושמר י"י אלהיך לך את הברית ואת החסד ואילו אין בהן אחד מהן מיד עמד וריחקן שנאמר והגבעונים לא מבני ישראל המה אף עזרא ריחקן שנאמר (נחמיה יא) והנתינים יושבים בעופל אף לעתיד לבוא הקב"ה מרחקן דכתיב (יחזקאל מח) והעובד העיר יעבדוהו כתיב (שמואל ב כא) ויאמר המלך אני אתן ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את אדמוני ואת מפיבושת וגו (שמואל ב ו) ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה ואת אמן אכן אמור מעתה בני מירב היו וגידלתן מיכל ונקראו על שמה (שמואל ב כא) ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני י"י ויפלו שבעתם יחד חסר יו"ד זה מפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוא אדם גדול בתורה ונתן דוד עיניו בו להצילו מידם אמר דוד הריני מעבירן לפני המזבח וכל מי שהמזבח קולטו הרי הוא שלי והעבירן לפני המזבח ונתפלל עליו והלך המזבח וקלטו הדא הוא דכתיב (תהילים נז) אקרא אל אלהים עליון לאל גומר עלי שהסכים הקב"ה עם דוד (שמואל ב כא) והמה הומתו בימי קציר בראשונים כתיב קציר שעורים ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה על הצור מהו על הצור אמר ר הושעיה שהיתה אומרת הצור תמים פעלו ר אבא בר זימנא בשם ר הושעיה גדול הוא קידש השם מחילול השם בחילול השם כתיב (דברים כא) לא תלין נבלתו על העץ ובקידוש השם כתיב (שמואל ב כא) מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון והיו העוברים והשבים אומרים מה חטאו אלו שנשתנית עליהן מידת הדין והיו אומרים על שפשטו ידיהן בגרים גרורים אמרו מה אם אילו שלא נתגיירו לשם שמים ראו היאך תבעה קב"ה את דמן המתגייר לשם שמים על אחת כמה וכמה הרבה גירים נתגיירי באותה שעה הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ב) ויספר שלמה את כל האנשים הגרים ויעש מהם שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר רב הונא אמר בימי ר לעזר בן עזריה ביקשו לקרבן רבי אבהו מפיך לינשא בימי רבי לעזר אמרו מי מטהר חלקו של מזבח הדא אמרה יהושע ריחקן אפילו תימא יהושע ריחקן כלום ריחקן אלא פסולי משפחה אין תימר משום פסולי עבדות מעתה הבא על הנתינה לא יהא לה קנס והתנינן הבא על הנתינה יש לה קנס אמר ר אלעזר איררן כנחש שנאמר (יהושוע ט) ועתה ארורים אתם וכתיב (שם) ויאמר איש ישראל אל החוי וכי חוי היו אלא שעשו מעשה חיוי אמר יודע אני שאמר הקב"ה (בראשית ב) כי ביום אכלך ממנו מות תמות אלא הריני הולך ומרמה בהן ודן אוכלין ונענשין ואני יורש את הארץ לעצמי כך עשו אילו אמרו יודעי אנו שהקב"ה אמר לישראל (דברים כ) כי החרם תחרימם החתי והאמורי והפרזי כאשר צוך י"י אלהיך וכתיב (דברים ז) לא תכרת להם ברית הרי אנו הולכין ומרמים בהן והם כורתין עמנו ברית מה נפשך יהרגו אותנו עברו על השבועה יקיימו אותנו עברו על הגזירה בין כך ובין כך הן נענשין ואנו יורשין הארץ רב נחמן בר יעקב אמר מקבלין גרים מן הקרדויים ומן התדמוריים ר אבהו בשם ר יוחנן מתניתא אמרה כן שגירי תדמור כשירין דתנינן תמן כל הכתמים הבאין מרקם טהורים הא גירי תדמור כשירין ר יעקב בר אחא אמר שמועתא רבי חנינה רבי יהושע בן לוי חד מכשיר וחד מקבל מאן דמכשיר מקבל ומאן דמקבל לא מכשיר רבי יוסה בי רבי בון אמר רב ושמואל חד אמר עד נהר יזק וחד אמר עד נהר יואני אמר רב יהודה בין הנהרות כגולה ליוחסין אמר רבי חנינה בן ברוקה בשם רב יהודה בני מישא לא חשו להם אלא משום ספק חללות כהנים ששם לא הקפידו על הגרושות תמן אמרין מישא מתה מדיי חולה אילם וגבויי גוססות חבילא ימא תכילתא דבבל שנייא וגבביא וצרריא תכילתא דחביל ימא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה דור אחד עשר שבממזר כרבי שמעון כשר דלא דריש עשירי עשירי תני רבי לעזר בי רבי שמעון אומר דור אחד עשר שבממזר זכרים אסורים ונקיבות מותרות רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון אתיא דרבי אלעזר בי רבי שמעון כרבי מאיר כמה דרבי מאיר אמר גזירה שוה במקום שבאת כן ר לעזר בי ר"ש אמר גזירה שוה במקום שבאת מה להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות אף הכא זכרים אסורין ונקיבות מותרות מעתה אפילו מיד ובלבד מעשירי ולמעלה שאלו את רבי אליעזר דור אחד עשר שבממזר מהו אמר להן הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו מה טעמא דרבי אליעזר דלא חיי ואתייא דר אליעזר כר חנינה דאמר רבי חנינה אחת לס לע שנה הקב"ה מביא דבר בעולם ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשירים שלא לפרסם לחטאים ואתייא כההיא דאמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש (ויקרא ו) במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני י"י שלא לפרסם את החטאים (ישעיהו לא) וגם הוא חכם ויבא רע לא מסתברא דלא וגם הוא חכם ויבא טוב אלא ללמדך שאפילו רעה שהקב"ה מביא לעולם בחכמה הוא מביאה (שם) ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און רב חונה אמר אין ממזר חיי יותר משלשים יום ר זעירא כד סלק להכא שמע קלין קרי ממזרא וממזרתה אמר לון מהו כן הא אזלה ההיא דרבי הונא דרבי הונא אמר אין ממזר חיה יותר משלשים יום א"ל ר יעקב בר אחא עמך הייתי כד א"ר אבא רב הונא בשם רב אין ממזר חיי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיי הוא ר יסא בשם ר יוחנן אף לעתיד לבוא אין הקב"ה נזקק אלא לשבט לוי מה טעמא (מלאכי ג) וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם וגו א"ר זעירא כאדם שהוא שותה בכוס נקי א"ר הושעיה בגין דלית אנן לויים נפסיד א"ר חנינה בריה דרבי אבהו אף לעתיד לבוא הקב"ה עושה עמהן צדקה מה טעמא (שם) והיו לי"י מגישי מנחה בצדקה אמר ר יוחנן כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה א"ר שמעון בן לקיש מתניתא אמרה כן משפחת בני צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבוה בני ציון בזרוע ולא ביקשו חכמים לפרסמן אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהון פעמיים בשבוע א"ר יוחנן העבודה שאני מכירן ומה נעשה ונשתקעו בהן גדולי הדור אמר רבי יהושע בן לוי חמשת אלפים עבדים היו לפשחור בן אימר וכולם נשתקעו בכהונה גדולה הן הן עזי פנים שבכהונה אמר רבי אלעזר עיקר טירונייא שלהם (הושע ד) ועמך כמריבי כהן אמר ר אבהו שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותים בימי שמד אמרין הדא עדן רמשאה במינהון אמר רבי חנינה מתניתא דלא כרבי יודה דרבי יודה אמר ארבע קהילות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראלים קהל גרים מתיבין לרבי יהודה והכתיב (דברים כג) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל י"י פסולי גוף אינון והכתיב (שם) בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל י"י בעשה אינון ורבנין אמרין ג קהילות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל לא יבא לא יבא לא יבא