ירושלמי קידושין ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ד · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

ואי זהו שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו ואסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא את אמו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי

הלכה ב גמרא[עריכה]

מהו בדוקי בדוק אחריו אחוי דר"י בר זבדי בשם רבי תינוק כל זמן שהוא מושלך בשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים אביו ואמו כשני עדים הן רבנין דקיסרין בשם רב חסדא הדא דאת אמר בתינוק שאינו מרגיע אבל בתינוק שהוא מרגיע צריך שני עדים ואביו ואמו כשני עדים הן ואתייא כההיא דאמר רבי ינאי עגלים וסייחין המקפצין אין להן חזקה רבי בא בשם רב חסדא שלשה הן שהן נאמנין על אתר חיה ושיירה והמטהרת חברותיה חיה (בראשית לח) ותקח המיילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשונה ושיירה כההיא דאמר רבי אבא אחוי דר יהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שהוא מושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך ב עדים אביו ואמו כב עדים הן והמטהרת חברותיה כההיא דתנינן תמן ג נשים ישינות במיטה אחת נמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה היא טמאה ושתים טהורות אמר רבי בא ובלבד מעת לעת