הלל הבבלי ובבל בכלל
נג וכל הדבר נתרועע שם מראשית הימים ועמד כן עד סוף הימים לפי שהורגלו לבוא על זה בזרוע ככל אשר הי׳ לפני ימי רבן יוחנן בן זכאי.
וכמו שהוא בקדושין ד׳ ע"א בימי ר׳ פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל אמר להם לעבדיו כשאני אומר וכו׳ אדיתבי וקמעייני בה אמר להו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל נטלוהו בעריסה ורצו, רצו אחריו ולא הגיעוהו ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו אמר ר׳ יוחנן היכלא בידינו הוא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה סבר לה כר' יצחק דאמר ר׳ יצחק משפחה שנטמעה נטמעה.
והיינו שבהימים המאוחרים רצו לשובב לארץ ישראל את מעלתה בחשבם כי בזה אכשר דרא, אחריי אשר בטלה גם שם ממשלת בעלי זרוע, ובחפשם אז בכל האפשר להגדיל מעלת ארץ ישראל היושבת שוממה.
אבל ראשי הדור ידעו שגם אז הי׳ זה דבר שאי אפשר, כי דברים כאלה ממנהגי בני אדם למשפחותם כל דבר שנשתרש מהימים הראשונים הימים הקדומים אי אפשר לא לעקרו ולא לתקנו. והוא גם הדבר הנאמר שם לפני זה "בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארין ישראל אמר להם קוצים אתם משימים לי בין עיני רצונכם יטפל עמכם חנינא בר חמא נטפל עמהם ר׳ חנינא בר חמא אמר להם כך מקובלני מר׳ ישמעאל בר' יוסי שאמר משום אביו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל".
ומדברי רבי שאמר "קוצים אתם משימים לי בין עיני" שהכונה כדברי רש״י ז"ל שם "משום דרבי ממשפחת בבל הי׳ מבני בניו של הלל" הננו רואים שכל זה הלך כן מהימים הראשונים, והוא גם דבר שאי אפשר כי אם כשהדבר הלך כן מהימים היותר ראשונים ולא נתרועע בשום זמן, ורק על ידי זה הדין כן.
והרי להיפך שבימים האחרונים היתה שם השתדלות גדולה להשיב הדבר מפני כבודה של ארץ ישראל אבל לא עלתה בידם.
וכל כך העיק להם הדבר אז בזמן ההוא מימי רבי ואילך אשר בני בבל היו שם רוב בנין (עי׳ דברינו בח"ב עמוד (291ככל אשר נוכל לראות זה מאת אשר יסופר שם.
זעירי הוה קא מישתמיט מיניה דר׳ יוחנן דהוה אמר ליה נסיב ברתי יומא חד הוו קאזלי באורחא מטו לעורקמא דמיא ארכביה לר׳ יוחנן אכתפי׳ וקא מעבר ליה אמר ליה אורייתין כשרה בנתין לא כשרן וכו׳ וכדברי רש"י ולא הי׳ חפץ בה מפני שהיא מארץ ישראל והוא הי׳ מבבל.
וכל כך הי׳ זה מהענינם הקבועים ונוהגים עך שבירושלמי ובבבלי קבעו לזה תחומין וגבולין לדעת עד היכן היא בבל בנוגע לטהרת יוחסין.
והיינו להגביל המקום הראשי אשר שם התישבו בני ישראל מהימים הראשונים, ונסדרו שם בכל סדרי חיי הקהלות המסודרות על פי התורה והמצוה בכל פרטי דקדוקיה על פי חכמי התורה, ואשר עשו הכל רק על פיהם, להגביל זה נגד שאר המקומות הרחוקות במדינת בבל עצמה אשר הישוב נשתרבב שם לאט לאט, ולא נוסדו על יסודות קבועים.