102
הלל הבבלי ובבל בכלל ואנחנו היינו רוצים כי יראה לנו החכם ווייס מפירי ברית מילה ועוזבי מעשי המצות, כי גדלה אצלם קדושת התורה כל כך עד כדי להפוך לב אחרים אליה לאהבה אותה ולדבקה בה בכל חום לבבם ומסירת נפשם, כמו שהננו מוצאים זה אצל חנניה הבבלי.
וכבר נתבאר לנו כי הלל הי׳ כבר מגדולי הדור בעלותו לארץ ישראל גם בפעם הראשונה, ומפורש בירושלמי וספרא כי עלה גם אז להציע ספיקותיו לפני ראשי הסנהדרין, ולדעת אם כיון להלכה.
ובבואו מבבל בפעם שניה הי׳ יחיד הדור ופלאו גם בארין ישראל, ועל כן גם אין ספק כי ככל אשר הננו רואים עבודתו הגדולה אחר זה בארץ ישראל, אף כן גדלה פעולתו לפני זה יחד עם חבירים מקשיבים בבבל, ואי אפשר כלל לחשוב אחרת על ראש וראשון בדורו כהלל.
פרק כ“ד.
טהרת יוחסין.
ואמנם כי גם יש לנו ענין גדול מאד וכולל אשר יוכל להעיד לנו בכל הנוגע לבבל לא לבד על תורה שלמה, ולא לבד על גדולי התורה, כי אם על כל העם מקצה.
ענין גדול וכולל אשר נוכל לדעת ולהבין משם את כל ההנהגה הגדולה והמסודרת אשר היתה בבבל בכל הנוגע לדקדוקי מצוות לכל פרטי פרטיהן, מראשית הימים עד סופן.
והדבר הגדול והנפלא הזה הוא דבר טהרת יוחסין, אשר היא קשורה יחד עם ראשי עיקרי דיני התורה ומסורה לכל.
כבר הרגישו גם כל החוקרים החדשים בעיקר הדבר, אשר נגלה והולך ומשתרע במקומות רבים ושונים בהמקורים, כי מראשית הימים עד סופם עמדה בבל בכל הנוגע לטהרת יוחסין במעלה עליונה וגבוהה מאד לא לבד נגד שאר ארצות מושב בני ישראל, כי אם גם הרבה למעלה מארץ ישראל. ועיקר הדבר ידוע ומפורםם כל כך גם לכל החוקרים החדשים עד שהחכם גרעץ ישתמש בזה בח"ג עמוד 190 לטעם על אשר אמר הורדוס על חנמאל המצרי כי הנהו בבלי ויאמר שם:
"לכהן גדול בחר את חנמאל המצרי וכו׳ אף כי לא הי׳ מאצילי הכהנים, ולמען לא יתרגש העם הוציאו קול כי הנהו מבבל(נ) מפני כי בארץ ישראל עצמה נתנו בזה המעלה העליונה עליהם את בני בבל, בידעם כי הם לא התערבו מעולם בנשואי תערובות".
אבל בדברי ימינו לא השתדלו לצרף את הפרטים יחד, ולא שמו לב לחדור אל תוך המעשים, להכירם ולראות משם את אור פניהם.
כי על כן הנה גם במקום הזה לא הרגישו את אשר נוכל לדעת מזה, ולא הושם לב להדבר הגדול אשר יורה לנו זה.
הערה (נ): עי׳ דברינו על זה בפרק כ״ו.
