הלל הבבלי ובבל בכלל
נ והחכם ווייס או שלא חקר לדעת ולהבין ענין הדברים שם, או שהרשה לו להטעות את הקוראים, ועל כן יכתוב "וכאשר נועצו יחד הרב ותלמידו על דבר הכרח המילה התיר חנניה למלך לקבל דת היהודים בלי שימול בשר ערלתו".
אבל אין הדבר כן ,ולא התיר לו חנניה לקבל דת היהודים בלי שימול תחלה, כי אם שאמר לו שאין עליו חובה להתגייר ולמול בשר ערלתו ולהיות יהודי.
ודברי יאזעפוס XX, 2, 4מפורשים.
יאזעפוס יתחיל פרקו זה ויספר איך בא הדבר כי נתגיירה תחלה הילני ואחר זה גם בנה איזיטיס, ויאמר כי הילני היתה נשואה לאחיה מאנאבאצוס, ועל ידי חלום אהב את בנו איזיטיס מכל בניו, וישנאו אותו אחיו על זה, כי על כן שלחו אביו מביתו אל מלך ספאסינוס, ובחצר המלכות הי' לו מהלכים שם לאחד מסוחרי היהודים ושמו חנניה, וממנו למדו נשי בית המלכות לדעת את ד׳ אלקי ישראל ולכבד שמו, ובהיות איזיטיס גם הוא שם הכירו גם הוא, ועל ידו ידע גם הוא להכיר את ד׳, ודת היהודים מצאה מסילות בלבבו. בימים ההם מת מאנאבאצוס אביו אז שלחה הילני אחרי איזיטיס בנה לבוא לאדיאביני, להיות למלך, והוא לקח עמו גם את חנניה. אמנם עוד לפני בוא איזיטיס למקום אמו הי׳ הדבר כי הילני נתגיירה ותקבל דת היהודים.
ועל זה יאמר:
"כאשר נודע עתה לאיזיטיס איך תרומם ותנשא הילני אמו את דת היהודים, וכי בכל לבבה תשמור לעשות את כל דברי התורה, רצה גם הוא לבוא לחסות תחת כנפי הדת הזאת (ולהתגייר) ואחרי אשר לא יוכל להיות יהודי גמור כי אם בהמולו את בשר ערלתו הי׳ מוכן ורצה לעשות גם את זה, אבל אמו לא הניחה אותו לעשות כן ותראה לו את הסכנה הכרוכה בזה, אם יודע לבני עמו כי נתיהד וכי אמונתו היא דת אחרת אשר לא ידעו אותה. איזיטיס הציע את כל דברי אמו לפני חנניה וישאל את דעתו, וחנניה השיב לו כי צדקה אמו בדבריה, ויוסיף לאמר כי אם לא ישמע לדברי אמו אז יעזוב את בית המלכות, כי העם יאשימו על זה רק אותו ויהרגוהו וכי איזיטיס יכול לעבוד את ד' גם אם לא ימול בשרו (לא יתגייר) אם רק ישמור את כל יסודי חוקי ד׳ של היהודים(מ״ט).
וכל הדברים האלה מבוארים כי כל דבריהם היו על דבר הגירות עצמו, שזה צריך למילה, ואז הי׳ נכנס בזה לדת יהודית ולכל פרטיה, וזה יוכל להתודע ולהגלות.
וכן הבין כל זה גם המאור עינים בפרק נ"ב בהעתיקו דברי יאזעפוס אלה וכתב:
"אחרי כן בהרגישו כי אמו מתענגת מאד על דת היהודים בחר לעבור גם הוא אל תורתם כמוה."
הערה (מ״ט): כוונתו פשוטה למצוות בני נח, ואינו צריך להתגייר ולהיות ישראל ויהודי גמור.
ויאזעפוס בכתבו דבריו לעמים אשר גם כל פרטי הדברים האלה זרים להם, ודין קבלת גירות, או לא, רחוק מידיעותיהם, והמלות המלאכיות בזה אין בלשונם, הוכרח לכתוב דבריו סתם, לפי מושגיהם הם.
ועי' גם לשונו של יאזעפוס בספר .XVI, 7, 6
