עמוד:משנה תורה דפוס ווארשא-ווילנא כרך ראשון 1.pdf/11

[א.] אלו הם תרי"ג מצות שנאמרו לו למשה בסיני, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן. כל אותם הכללות והפרטות והדקדוקין הביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו ב"ד מפי ב"ד.

[ב.] ויש מצות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותם נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל - כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, ועירובין, וידים, ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין. הכל יתבאר בחיבור זה:

[ג.] כל אלו המצות שנתחדשו - חייבים אנו לקבלם ולשמרם, שנאמר "לא תסור מן הדבר" וכו' (דברים יז, יא); ואינם תוספת על מצות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א) - שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקב"ה צוהו במצוה זו להוסיפה למצות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלש עשרה מצות.

[ד.] אבל אם הוסיפו ב"ד עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה - אין זו תוספת. שהרי לא אמרו שהקב"ה צוה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. ואילו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.

[ה.] אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם ב"ד תקנום וצוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשועתנו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול אשר לו אלהים" וגו' (ראה דברים ד, ז; דברים ד, ח). ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה:

וראיתי לחלק חיבור זה לארבעה עשר ספרים:

ספר ראשון

אכלול בו כל המצות שהם עיקר דת משה רבינו ע"ה, וצריך אדם לידע אותם תחילת הכל, כגון יחוד השם ב"ה, ואסורי עבודת כוכבים. וקראתי שם ספר זה ספר המדע:

ספר שני

אכלול בו המצות שהם תדירות, שנצטוינו בהם כדי לאהוב המקום ולזכרו תמיד - כגון קריאת שמע, ותפלה, ותפילין, וברכת כהנים; ומילה בכלל, לפי שהוא אות בבשרנו להזכיר תמיד בשעה שאין שם לא תפילין ולא ציצית וכיוצא בהם. וקראתי שם ספר זה ספר אהבה:

ספר שלישי

אכלול בו כל המצות שהן בזמנים ידועים - כגון שבת, ומועדות. וקראתי שם ספר זה ספר זמנים:

ספר רביעי

אכלול בו המצות של בעילה - כגון קידושין וגירושין, ויבום וחליצה. וקראתי שם ספר זה ספר נשים:

ספר חמישי

אכלול בו מצות של ביאות אסורות, ומצות של מאכלות אסורות - לפי שבשני ענינים האלו קדשנו המקום והבדילנו מן העובדי כוכבים בעריות ובמאכלות אסורות, ובשניהם נאמר "ואבדיל אתכם מן העמים" (ויקרא כ, כו), "אשר הבדלתי אתכם מן העמים" (ויקרא כ, כד). וקראתי שם ספר זה ספר קדושה:

ספר ששי

אכלול בו מצות שיתחייב בהן מי שאסר עצמו בדברים - כגון שבועות ונדרים. וקראתי שם ספר זה ספר הפלאה:

ספר שביעי

אכלול בו מצות שהם בזרע הארץ - כגון שמיטין ויובלות, ומעשרות ותרומות, ושאר מצות הנכללים עמהן מענינם. וקראתי שם ספר זה ספר זרעים:

ספר שמיני

אכלול בו מצות שהם בבנין המקדש וקרבנות צבור התמידין. וקראתי שם ספר זה ספר עבודה:

ספר תשיעי

אכלול בו מצות שהם בקרבנות היחיד. וקראתי שם ספר זה ספר קרבנות:

ספר עשירי

אכלול בו מצות שהם בטהרות וטומאות. וקראתי שם ספר זה ספר טהרה:

ספר אחד עשר

אכלול בו מצות שבין אדם לחבירו, ויש בהם היזק תחלה בממון או בגוף. וקראתי שם ספר זה ספר נזיקין:

ספר שנים עשר

אכלול בו מצות מכירה וקנין. וקראתי שם ספר זה ספר קנין:

ספר שלשה עשר

אכלול בו מצות שבין אדם לחבירו, בשאר דינין שאין בתחלתן היזק - כגון שומרין, ובעלי חובות, וטענות וכפירות. וקראתי שם ספר זה ספר משפטים:

ספר ארבעה עשר

אכלול בו מצות שהם מסורין לסנהדרין - כגון מיתת ב"ד, וקבלת עדות, ודין המלך ומלחמותיו. וקראתי שם ספר זה ספר שופטים:

וזה הוא חבור הלכות של חבור זה לפי עניני הספרים, וחלוק המצות לפי עניני ההלכות:

ועתה אתחיל לבאר כל משפטי מצוה ומצוה וכל הדינים הנכללים עמה מענינה על סדר ההלכות בעזרת אל שדי:

ספר המדע

הלכותיו חמש, וזהו סדורן. הלכות יסודי התורה. הלכות דעות. הלכות תלמוד תורה. הלכות עבודת כוכבים ומזלות וחוקות העכו"ם. הלכות תשובה:

הלכות יסודי התורה
יש בכללן עשר מצות. שש מצות עשה, וארבע מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א לידע שיש שם אלוה. ב שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זולתי ה'. ג ליחדו. ד לאהבו. ה ליראה ממנו. ו לקדש שמו. ז שלא לחלל את שמו. ח שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהם. ט לשמוע מן הנביא המדבר בשמו. י שלא לנסותו:

הלכות דעות
יש בכללן אחת עשרה מצות. חמש מצות עשה, ושש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א להדמות בדרכיו. ב להדבק ביודעיו. ג לאהוב את הריעים. ד לאהוב את הגרים. ה שלא לשנא אחים. ו להוכיח. ז שלא להלבין פנים. ח שלא לענות אומללין. ט שלא לילך רכיל. י שלא לנקום. יא שלא לנטור:

הלכות תלמוד תורה
יש בכללן שתי מצות. א ללמוד תורה. ב לכבד מלמדיה ויודעיה:

הלכות עבודת כוכבים וחקות העובדי כוכבים
יש בכללן אחת וחמשים מצות. שתי מצות עשה. ותשע וארבעים מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א שלא לפנות אחר עבודת כוכבים. ב שלא לתור אחר הרהור הלב וראיית עינים. ג שלא לגדף. ד שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה. ה שלא ישתחוה לה. ו שלא לעשות פסל לעצמו. ז שלא לעשות פסל ואפילו לאחרים. ח שלא לעשות צורות ואפי' לנוי. ט שלא להדיח אחרים אחריה. י לשרוף עיר הנדחת. יא שלא לבנותה. יב שלא ליהנות מכל ממונה. יג שלא להסית יחיד לעבדה. יד שלא לאהוב המסית. ט"ו שלא לעזוב שנאתו. טז שלא להצילו. יז שלא ללמד עליו זכות. יח שלא לימנע מללמד עליו חובה. יט שלא להתנבא בשמה. כ שלא לשמוע מן המתנבא בשמה. כא שלא להתנבא בשקר, ואפילו בשם ה'. כב שלא לגור מהריגת נביא שקר. כג שלא לישבע בשם עבודת כוכבים. כד שלא לעשות אוב. כה שלא לעשות ידעוני. כו שלא להעביר למולך. כז שלא להקים מצבה. כח שלא להשתחוות על אבן משכית. כט שלא ליטע אשרה. ל לאבד עבודת כוכבים וכל הנעשה בשבילה. לא שלא ליהנות בעבודת כוכבים ומשמשיה. לב שלא ליהנות בציפוי נֶעבד. לג שלא לכרות ברית לעובדי עבודת כוכבים. לד שלא יחון עליהם. לה שלא ישבו בארצנו. לו שלא לנהוג כמנהגותיהם וכמלבושיהם. לז שלא לנחש. לח שלא לקסום. לט שלא לעונן. מ שלא לחבר חבר. מא שלא לדרוש אל המתים. מב שלא לשאול באוב. מג שלא לשאול בידעוני. מד שלא לכשף. מה שלא להקיף פאת הראש. מו שלא להשחית פאת זקן. מז שלא יעדה איש עדי אשה. מח שלא תעדה אשה עדי איש. מט שלא לכתוב קעקע. נ שלא להתגודד. נא שלא לעשות קרחה על מת:

הלכות תשובה
מצוַת עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוַדה:

נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה חמש ושבעים. שש עשרה מהם מצות עשה, ותשע וחמשים מצות לא תעשה:

ספר אהבה

הלכותיו שש. וזהו סידורן: הלכות קריאת שמע. הלכות תפלה וברכת כהנים. הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה. הלכות ציצית. הלכות ברכות. הלכות מילה:

הלכות קריאת שמע
מצות עשה אחת, והיא לקרות ק"ש פעמים ביום:

הלכות תפלה וברכת כהנים
יש בכללן שתי מצות עשה. א לעבוד ה' בתפלה בכל יום: ב לברך כהנים את ישראל בכל יום:

הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה
יש בכללן ה' מצות עשה:
וזהו פרטן:

א להיות תפילין על הראש. ב לקשרם על היד. ג לקבוע מזוזה בפתחי השערים. ד לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו. ה לכתוב המלך ספר שני לעצמו כדי שיהיו לו שני ספרי תורה:

הלכות ציצית
מצות עשה א', והיא לעשות ציצית על כנפי הכסות:

הלכות ברכות
מצות עשה אחת, והיא לברך את שמו אחר אכילה:

הלכות מילה
מצות עשה אחת, והיא למול את הזכרים ביום השמיני.

נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, י"א מצות עשה:

ספר זמנים

הלכותיו עשר, וזהו סידורן: הלכות שבת. הלכות עירובין. הלכות שביתת עשור. הלכות שביתת יום טוב. הלכות חמץ ומצה. הלכות שופר וסוכה ולולב. הלכות שקלים. הלכות קידוש החדש. הלכות תעניות. הלכות מגילה וחנוכה:

הלכות שבת
יש בכללן ה' מצות. ב' מצות עשה. וג' מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א לשבות בשביעי. ב שלא לעשות בו מלאכה. ג שלא לענוש בשבת. ד שלא לצאת חוץ לגבול בשבת. ה לקדש היום בזכירה:

הלכות עירובין
מצות עשה אחת, והיא מד"ס ואינה מן המנין:

הלכות שביתת עשור
יש בכללן ד' מצות. שתי מצות עשה. ושתי מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א לשבות בו ממלאכה. ב שלא לעשות בו מלאכה. ג להתענות בו. ד שלא לאכול ולשתות בו:

הלכות שביתת יום טוב
יש בכללן י"ב מצות. שש מצות עשה. ושש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א לשבות בראשון של פסח. ב שלא לעשות בו מלאכה. ג לשבות בשביעי של פסח. ד שלא לעשות בו מלאכה. ה לשבות ביום חג שבועות. ו שלא לעשות בו מלאכה. ז לשבות בראש השנה. ח שלא לעשות בו מלאכה. ט לשבות בראשון של חג הסוכות. י שלא לעשות בו מלאכה. יא לשבות בשמיני של חג. יב שלא לעשות בו מלאכה:

הלכות חמץ ומצה
יש בכללן שמנה מצות. שלש מצות עשה. וחמש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א שלא לאכול חמץ ביום י"ד מחצות היום ולמעלה. ב להשבית שאור בי"ד. ג שלא לאכול חמץ כל שבעה. ד שלא לאכול תערובת חמץ כל שבעה. ה שלא יראה חמץ כל שבעה. ו שלא ימצא חמץ כל שבעה. ז לאכול מצה בליל פסח; ח לספר ביציאת מצרים באותו הלילה:

הלכות שופר וסוכה ולולב
יש בכללן ג' מצות עשה:
וזהו פרטן:

א לשמוע קול שופר באחד בתשרי. ב לישב בסוכה שבעת ימי החג. ג ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג:

הלכות שקלים
מצות עשה אחת, והוא ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה:

הלכות קידוש החדש
מצות עשה אחת. והיא לחשוב ולידע ולקבוע באי זה יום הוא תחלת כל חדש וחדש מחדשי השנה:

הלכות תעניות
מצות עשה אחת, והיא להתענות ולזעוק לפני ה' בעת כל צרה גדולה שלא תבא על הצבור:

הלכות מגילה וחנוכה
יש בכללן ב' מצות עשה מדברי סופרים. ואינם מן המנין:

נמצאו כל המצות של תורה הנכללות בספר זה, חמש ושלשים. י"ט מהם מצות עשה. וט"ז מצות לא תעשה. ויש בו ג' מצות מדברי סופרים:

ספר נשים

הלכותיו ה'. וזהו סידורן. הלכות אישות. הלכות גירושין. הלכות יבום וחליצה. הלכות נערה בתולה. הלכות סוטה:

הלכות אישות
יש בכללן ארבע מצות. שתי מצות עשה. ושתי מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א לישא אשה בכתובה וקידושין. ב שלא תבעל אשה בלא כתובה וקדושין. ג שלא ימנע שאר כסות ועונה. ד לפרות ולרבות ממנה:

הלכות גירושין
יש בכללן ב' מצות. א מצות עשה, והוא שיגרש המגרש בספר. ב שלא יחזיר גרושתו משנשאת:

הלכות יבום וחליצה
יש בכללן שלש מצות. שתי מצות עשה. ואחת מצות לא תעשה.
וזהו פרטן:

א לייבם. ב לחלוץ. ג שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסיר רשות היבם מעליה:

הלכות נערה בתולה
יש בכללן ה' מצות. ג' מצות עשה. וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:

א לקנוס המפתה. ב שישא האונס אנוסתו. ג שלא יגרש האונס. ד שתשב אשת מוציא שם רע תחת בעלה לעולם. ה שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו:

הלכות סוטה
יש בכללן ג' מצות. א' מצות עשה, וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:

א לעשות לסוטה כתורת הקנאות הסדורות בתורה. ב שלא ליתן שמן על קרבנה. ג שלא ליתן עליו לבונה.

נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, י"ז. ט' מהם מצות עשה, וח' מצות לא תעשה:

ספר קדושה

הלכותיו ג', וזהו סידורן. הלכות איסורי ביאה. הלכות מאכלות אסורות. הלכות שחיטה:

הלכות איסורי ביאה
יש בכללן ל"ז מצות. א' מצות עשה. והשאר מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:

א שלא לבא על האם. ב שלא לבוא על אשת אב. ג שלא לבעול אחות. ד שלא לבעול בת אשת אב. ה שלא לבעול בת הבן. ו שלא לבעול בת. ז שלא לבעול בת הבת. ח שלא לישא אשה ובתה. ט שלא לישא אשה ובת בנה. י שלא לישא אשה ובת בתה. יא שלא לבעול אחות אב. יב שלא לבעול אחות אם. יג שלא לבעול אשת אחי האב. יד שלא לבעול אשת הבן. טו שלא לבעול אשת אח. טז שלא לבעול אחות אשתו. יז שלא ישכב עם בהמה. יח שלא תביא אשה בהמה עליה. יט שלא לשכב עם זכר. כ שלא לגלות ערות אב. כא שלא לגלות