ערות אחי האב. כב שלא לבעול אשת איש. כג שלא לבעול נידה. כד שלא להתחתן בעכו"ם. כה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'. כו שלא להרחיק דור שלישי מצרי מלבא בקהל. כז שלא להרחיק דור שלישי אדומי מלבוא בקהל. כח שלא יבוא ממזר בקהל. כט שלא יבוא סריס בקהל. ל שלא לסרס זכר, ואפי' בהמה חיה ועוף. לא שלא ישא כהן גדול אלמנה. לב שלא יבעול כהן גדול אלמנה, אפי' בלא נישואין. לג והיא מצות עשה שישא כהן גדול בתולה בנערותה. לד שלא ישא כהן גרושה. לה שלא ישא זונה. לו שלא ישא חללה. לז שלא יקרב אדם לאחת מכל העריות, ואפי' שלא בעל:
הלכות מאכלות אסורות
יש בכללן כ"ח מצות. ד' מצות עשה. וכ"ד מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א לבדוק בסימני בהמה וחיה להבדיל בין טמאה לטהורה.
ב לבדוק בסימני העוף להבדיל בין טמא לטהור.
ג לבדוק בסימני דגים להבדיל בין טמא לטהור.
ד לבדוק בסימני חגבים להבדיל בין טמא לטהור.
ה שלא לאכול בהמה וחיה טמאה.
ו שלא לאכול עוף טמא.
ז שלא לאכול דגים טמאים.
ח שלא לאכול שרץ העוף.
ט שלא לאכול שרץ הארץ.
י שלא לאכול רמש הארץ.
יא שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לארץ.
יב שלא לאכול שרץ המים.
יג שלא לאכול נבלה.
יד שלא ליהנות בשור הנסקל.
טו שלא לאכול טרפה.
טז שלא לאכול אבר מן החי.
יז שלא לאכול דם.
יח שלא לאכול חלב בהמה טהורה.
יט שלא לאכול גיד הנשה.
כ שלא לאכול בשר בחלב.
כא שלא לבשלו.
כב שלא לאכול לחם תבואה חדשה.
כג שלא לאכול קלי מן החדש.
כד שלא לאכול כרמל מן החדש.
כה שלא לאכול ערלה.
כו שלא לאכול כלאי הכרם.
כז שלא לאכול טבל.
כח שלא לשתות יין נסך:
הלכות שחיטה
יש בכללן ה' מצות. ג' מצות עשה. וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א לשחוט ואח"כ יאכל.
ב שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד.
ג לכסות דם חיה ועוף.
ד שלא ליקח האם על הבנים.
ה לשלח האם, אם לקחה על הבנים.
נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, שבעים. ח' מהן מצות עשה. וס"ב לא תעשה:
ספר הפלאה
הלכותיו ד'. וזהו סדורן. הלכות שבועות. הלכות נדרים. הלכות נזיר. הלכות ערכין וחרמים:
הלכות שבועות
יש בכללן ה' מצות. א' מצות עשה. וד' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א שלא לישבע בשמו לשקר.
ב שלא ישא את שמו לשוא.
ג שלא לכפור בפקדון.
ד שלא לישבע על כפירת ממון.
ה לישבע בשמו באמת:
הלכות נדרים
יש בכללן ג' מצות. ב' מצות עשה. וא' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א שישמור מוצא שפתיו ויעשה כמו שנדר.
ב שלא יחל דברו.
ג שיופר הנדר או השבועה, וזהו דין הפרת נדרים המפורש בתורה שבכתב:
הלכות נזירות
יש בכללן י' מצות. ב' מצות עשה. וח' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א שיגדל הנזיר פרע.
ב שלא יגלח שערו כל ימי נזרו.
ג שלא ישתה הנזיר יין ולא תערובת יין, ואפי' חומץ שלהן.
ד שלא יאכל ענבים לחים.
ה שלא יאכל צמוקין.
ו שלא יאכל חרצנים.
ז שלא יאכל זגים.
ח שלא יכנס לאהל המת.
ט שלא יטמא למתים.
י שיגלח על הקרבנות, כשישלים נזירותו או כשיטמא:
הלכות ערכין וחרמים
יש בכללן ז' מצות. ה' מצות עשה. וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א לדון בערכי אדם כאשר מפורש בתורה, וזהו דין ערכי האדם.
ב דין ערכי בהמה.
ג דין ערכי בתים.
ד דין ערכי שדות.
ה דין מחרים נכסיו.
ו שלא ימכר חרם.
ז שלא יגאל חרם.
נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, כ"ה. י' מהן מצות עשה. וט"ו מצות לא תעשה:
ספר זרעים
הלכותיו ז', וזהו סידורן: הלכות כלאים. הלכות מתנות עניים. הלכות תרומות. הלכות מעשרות. הלכות מעשר שני ונטע רבעי. הלכות בכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין. הלכות שמיטה ויובל:
הלכות כלאים
יש בכללן חמש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א שלא לזרוע זרעים כלאים.
ב שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם.
ג שלא להרביע בהמה כלאים.
ד שלא לעשות מלאכה בכלאי בהמה כאחת.
ה שלא ללבוש כלאים:
הלכות מתנות עניים
יש בכללן י"ג מצות. ז' מצות עשה. ושש מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א להניח פאה.
ב שלא יכלה הפאה.
ג להניח לקט.
ד שלא ילקט הלקט.
ה לעזוב עוללות בכרם.
ו שלא יעולל הכרם.
ז לעזוב פרט הכרם.
ח שלא ילקט פרט הכרם.
ט להניח השכחה.
י שלא ישוב לקחת השכחה.
יא להפריש מעשר לעניים.
יב ליתן צדקה כמסת יד.
יג שלא יאמץ את לבבו על העני:
הלכות תרומות
יש בכללן ח' מצות. ב' מצות עשה. ושש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א להפריש תרומה גדולה.
ב להפריש תרומת מעשר.
ג שלא יקדים תרומות ומעשרות זה לזה, אלא יפריש על הסדר.
ד שלא יאכל זר תרומה.
ה שלא יאכל אפילו תושב כהן או שכירו תרומה.
ו שלא יאכל ערל תרומה.
ז שלא יאכל כהן טמא תרומה.
ח שלא תאכל חללה תרומה, ולא מן המורם מן הקדשים:
הלכות מעשר
מצות עשה אחת. והיא להפריש מעשר ראשון בכל שנה ושנה משני הזריעה ויתנו ללוים:
הלכות מעשר שני ונטע רבעי
יש בכללן ט' מצות. ג' מצות עשה. ושש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א להפריש מעשר שני.
ב שלא להוציא דמיו בשאר צרכי האדם, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה.
ג שלא לאכלו בטומאה.
ד שלא לאכלו באנינות.
ה שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים.
ו שלא לאכול מעשר תירוש חוץ לירושלים.
ז שלא לאכול מעשר יצהר חוץ לירושלים.
ח להיות נטע רבעי כולו קדש, ודינו להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני לכל דבר.
ט להתודות וידוי מעשר:
הלכות בכורים
עם שאר מתנות כהונה שבגבולין.
יש בכללן ט' מצות. ח' מצות עשה. וא' מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א להפריש בכורים ולהעלותן למקדש.
ב שלא יאכל הכהן בכורים חוץ לירושלים.
ג לקרות עליהם.
ד להפריש חלה לכהן.
ה לתת זרוע ולחיים וקיבה לכהן.
ו ליתן לו ראשית הגז.
ז לפדות בכור הבן ולתת פדיונו לכהן.
ח לפדות פטר חמור ולתת פדיונו לכהן.
ט לערוף פטר חמור, אם לא רצה לפדותו:
הלכות שמיטה ויובל
יש בכללן כ"ב מצות. ט' מצות עשה. וי"ג מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א שתשבות הארץ ממלאכתה בשביעית.
ב שלא יעבוד עבודת הארץ בשנה זו.
ג שלא יעבוד עבודת האילן בשנה זו.
ד שלא יקצור הספיח כדרך הקוצרים.
ה שלא יבצור הנזירים כדרך הבוצרים.
ו שישמיט מה שיוציא הארץ.
ז שישמיט כל הלואותיו.
ח שלא יגוש ולא יתבע הלוה.
ט שלא ימנע מלהלוות קודם השמיטה כדי שלא יאבד ממונו.
י לספור שנים שבע שבע.
יא לקדש שנת חמשים.
יב לתקוע בשופר בעשירי לתשרי כדי לצאת עבדים חפשים.
יג שלא לעבוד אדמה בשנה זו.
יד שלא יקצור ספיחיה כדרך הקוצרים.
טו שלא יבצור נזיריה כדרך הבוצרים.
טז ליתן גאולה לארץ בשנה זו, והוא דין שדה אחוזה ושדה מקנה.
יז שלא תמכר הארץ לצמיתות.
יח דין בתי ערי חומה.
יט שלא ינחל כל שבט לוי בארץ ישראל, אלא נותנים להם ערים מתנה לשבת בהם.
כ שלא יקח שבט לוי חלק בביזה.
כא ליתן ללוים ערים לשבת ומגרשיהם.
כב שלא ימכר מגרשי עריהם, אלא גואלים לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל:
נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, ס"ז. ל' מהם מצות עשה. ול"ז מצות לא תעשה:
ספר עבודה
הלכותיו ט', וזהו סידורן. הלכות בית הבחירה. הלכות כלי המקדש והעובדים בו. הלכות ביאת המקדש. הלכות אסורי המזבח. הלכות מעשה הקרבנות. הלכות תמידין ומוספין. הלכות פסולי המוקדשין. הלכות עבודת יום הכפורים. הלכות מעילה:
הלכות בית הבחירה
יש בכללן ו' מצות. ג' מצות עשה. וג' מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א לבנות מקדש.
ב שלא לבנות המזבח גזית.
ג שלא לעלות במעלות עליו.
ד ליראה מן המקדש.
ה לשמור את המקדש סביב.
ו שלא להשבית שמירת המקדש:
הלכות כלי המקדש והעובדים בו
יש בכללן י"ד מצות. ו' מצות עשה. וח' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א לעשות שמן המשחה.
ב שלא לעשות כמוהו.
ג שלא לסוך ממנו.
ד שלא לעשות כמתכנת הקטרת.
ה שלא להקטיר במזבח הזהב חוץ מן הקטרת.
ו לשאת הארון על הכתף.
ז שלא יסורו הבדים ממנו.
ח שיעבוד הלוי במקדש.
ט שלא יעשה אחד במלאכת חבירו במקדש.
י לקדש הכהן לעבודה.
יא שיהיו כל המשמרות שוות ברגלים.
יב ללבוש בגדי כהונה לעבודה.
יג שלא יקרע המעיל.
יד שלא יזח החשן מעל האפוד:
הלכות ביאת המקדש
יש בכללן ט"ו מצות. ב' מצות עשה. וי"ג מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א שלא יכנס שכור למקדש.
ב שלא יכנס בו פרוע ראש.
ג שלא יכנס בו קרוע בגדים.
ד שלא יכנס כהן בכל עת אל ההיכל.
ה שלא יצא כהן מן המקדש בשעת עבודה.
ו לשלח טמאים מן המקדש.
ז שלא יכנס טמא למקדש.
ח שלא יכנס טמא להר הבית.
ט שלא ישמש טמא.
י שלא ישמש טבול יום.
יא לקדש העובד ידיו ורגליו.
יב שלא יכנס בעל מום להיכל ולמזבח.
יג שלא יעבוד בעל מום.
יד שלא יעבוד בעל מום עובר.
טו שלא יעבוד זר:
הלכות אסורי מזבח
יש בכללן י"ד מצות. ד' מצות עשה. וי' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א להקריב כל הקרבנות תמימים.
ב שלא להקדיש בעל מום למזבח.
ג שלא ישחט.
ד שלא יזרק דמו.
ה שלא יקטיר חלבו.
ו שלא יקריב בעל מום עובר.
ז שלא יקריב בעל מום, אפילו בקרבנות הכותים.
ח שלא יטיל מום בקדשים.
ט לפדות פסולי המקודשים.
י להקריב מיום השמיני והלאה, וקודם זמן זה הוא נקרא מחוסר זמן ואין מקריבין אותו.
יא שלא להקריב אתנן ומחיר.
יב שלא להקטיר שאור ודבש.
יג למלוח כל הקרבנות.
יד שלא להשבית מלח מעל הקרבנות:
הלכות מעשה קרבנות
יש בכללן כ"ג מצות. י' מצות עשה. וי"ג מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א לעשות העולה כמעשיה הכתובים על הסדר.
ב שלא לאכול בשר העולה.
ג סדר החטאת.
ד שלא לאכול מבשר חטאות הפנימיות.
ה שלא יבדיל בחטאת העוף.
ו סדר האשם.
ז שיאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים במקדש.
ח שלא יאכלום חוץ לעזרה.
ט שלא יאכל זר מקדשי הקדשים.
י סדר השלמים.
יא שלא לאכול בשר קדשים קלים קודם זריקת דמם.
יב לעשות כל מנחה כסדר מעשיה הכתובים בתורה.
יג שלא ישים שמן על מנחת חוטא.
יד שלא ליתן עליה לבונה.
טו שלא תאכל מנחת כהן.
טז שלא תאפה מנחת חמץ.
יז שיאכלו הכהנים שירי מנחות.
יח שיביא כל נדריו ונדבותיו ברגל שפגע בו ראשון.
יט שלא יאחר נדרו ונדבתו ושאר דברים שחייב בהן.
כ להקריב כל הקרבנות בבית הבחירה.
כא להביא קדשי חוצה לארץ לבית הבחירה.
כב שלא לשחוט קרבנות חוץ לעזרה.
כג שלא להקריב קרבן חוץ לעזרה:
הלכות תמידין ומוספין
יש בכללן י"ט מצות. י"ח מצות עשה. וא' מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א להקריב שני כבשים בכל יום.
ב להדליק אש על המזבח בכל יום.
ג שלא לכבותה.
ד להרים את הדשן בכל יום.
ה להקטיר קטורת בכל יום.
ו להדליק נרות בכל יום.
ז שיקריב כהן גדול מנחה בכל יום, והיא הנקראת חביתין.
ח להוסיף שני כבשים עולות בשבת.
ט לעשות לחם הפנים.
י מוסף ראשי חדשים.
יא מוסף הפסח.
יב להקריב עומר התנופה.
יג לספור כל איש ואיש שבעה שבועות מיום הקרבת העומר.
יד מוסף עצרת.
טו להביא שתי הלחם עם הקרבנות הבאות בגלל הלחם ביום עצרת.
טז מוסף ראש השנה.
יז מוסף יום צום.
יח מוסף החג.
יט מוסף שמיני עצרת:
הלכות פסולי המוקדשין
יש בכללן ח' מצות. ב' מצות עשה. ושש מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א שלא לאכול קדשים שהופסלו ושהוטל בהם מום.
ב שלא לאכול פיגול.
ג שלא יאכל קדשים אחר זמנם.
ד שלא יאכל נותר.
ה שלא יאכל קדשים שנטמאו.
ו שלא יאכל אדם שנטמא את הקדשים.
ז לשרוף את הנותר.
ח לשרוף את הטמא:
הלכות עבודת יום הכפורים
מצות עשה אחת. והיא שיעשה מעשה יום הכפורים כולו על הסדר כמו שכתוב בפרשת אחרי מות, הקרבנות והוידויין ושילוח השעיר ושאר העבודה:
הלכות מעילה
יש בכללן ג' מצות. א' מצות עשה. וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א לשלם המועל אשר חטא בתוספת חומש וקרבן, וזהו דין המועל.
ב שלא לעבוד בקדשים.
ג שלא לגוז קדשים:
נמצאו כל המצות הנכללות בספר זה, ק"ג. מ"ז מהם מצות עשה. ונ"ו מצות לא תעשה:
ספר קרבנות
הלכותיו שש. וזהו סידורן. הלכות קרבן פסח. הלכות חגיגה. הלכות בכורות. הלכות שגגות. הלכות מחוסר כפורים. הלכות תמורה:
הלכות קרבן פסח
יש בכללן ט"ז מצות. ד' מצות עשה. וי"ב מצות לא תעשה:
וזהו פרטן:
א לשחוט את הפסח בזמנו.
ב שלא לזבוח אותו על החמץ.
ג שלא ללין אמוריו.
ד לשחוט פסח שני.
ה לאכול בשר הפסח על מצה ומרור בליל ט"ו.
ו לאכול בשר פסח שני בליל ט"ו לחדש השני.
ז שלא יאכל נא ומבושל.
ח שלא יוציא בשר פסח חוץ לחבורה.
ט שלא יאכל ממנו מומר.
י שלא יאכל ממנו תושב או שכיר.
יא שלא יאכל ממנו ערל.
יב שלא ישבור בו עצם.
יג שלא ישבור עצם בפסח שני.
יד שלא ישאיר ממנו לבוקר.
טו שלא ישאיר מפסח שני לבוקר.
טז שלא ישאיר מבשר חגיגת י"ד עד יום השלישי:
הלכות חגיגה
יש בכללן ו' מצות. ד' מצות עשה. וב' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א להראות את פני ה'.
ב לחוג בג' רגלים.
ג לשמוח ברגלים.
ד שלא יראה ריקם.
ה שלא לעזוב לוי מלשמחו וליתן לו מתנותיו ברגלים.
ו להקהיל את העם בחג הסוכות במוצאי שמיטה:
הלכות בכורות
יש בכללן ה' מצות. ב' מצות עשה. וג' מצות ל"ת:
וזהו פרטן:
א להפריש בכורות.
ב שלא יאכל בכור תמים חוץ לירושלים.
ג שלא יפדה הבכור.
ד להפריש מעשר בהמה.
ה שלא יגאל מעשר בהמה. וכללתי מעשר עם הבכור - לפי שמעשה שניהם אחד, והכתוב כללו עמו: שנאמר "ואת דמם תזרוק" (ראה במדבר יח, יז) - כך למדו מפי השמועה, שזה דם מעשר ודם בכור:
הלכות שגגות
יש בכללן ה' מצות עשה:
וזהו פרטן:
א שיקריב יחיד החוטא קרבן חטאת קבוע על שגגתו.
ב שיקריב אשם מי שלא נודע לו אם חטא אם לא חטא עד שיודע לו ויביא חטאתו, וזהו הנקרא אשם תלוי.
ג שיקריב החוטא אשם על עבירות ידועות, וזהו הנקרא אשם ודאי.
ד שיקריב החוטא קרבן על עבירות ידועות, אם היה עשיר בהמה ואם היה עני עוף או עשירית האיפה, וזהו הנקרא קרבן עולה ויורד.
ה שיקריבו הסנהדרין קרבן, אם טעו והורו שלא כהלכה באחת מן החמורות:
הלכות מחוסרי כפרה
יש בכללן ד' מצות עשה:
