עמוד:ויכוח על חכמת הקבלה.pdf/36

כי תשובת שאלה זו מלבד מה שאמרו רז"ל דברה תורה בלשון בני אדם היא עמוקה מאד וראיתי לאחד מחכמי הקבלה ז"ל שכתב כי כל זה ובכל מקום שנאמר כיוצא בזה מן הדברים שמורים חסרון בחק הבורא ית' הכל נאמר על הספירות אך הבורא ית' וית' הסבה הראשונה אין לומר עליו שום דבר ממה שמורה הגשמות ולזה הדעת נראה לי שנטה ה"ר אליעזר מגרמישא שכתב וז"ל: ומה שכתוב נס אמר רם ונשא הכל על השכינה וכו' הנה מובן מדבריו שהפסוק אינו אומר מהבורא ממש ועוד מי שיבין בספריו יוכל להבין כוונתו בטוב בלי ספק. ועוד קשה ממה שאמרו במעשה מרכבה אמור לך שיעורו של יוצרנו וכו' וידוע הוא כי לבורא ית' וית' אין לו גבול וסוף ואין המחיצות מקיפות אותו על כן יש אומרים כי כל מה שמדדו לא מן הבורא אמרו אלא איברי השכינה מדדו ויחשבו כי השכינה היא צורה נבראה ולא כן דעת הרמב"ן ז"ל וכל חכמי הקבלה חולקין על זה. ועוד נראה לו שקשה לומר זה כי שם במעשה מרכבה אמר בלשון הזה: ראיתי את ה' אלהי ישראל מלכו של עולם יושב על כסא רם ונשא ומשמאלו אלו שרי הפנים וכו' עד שאומר: אומר לך שיעורו של יוצרנו וכו' ואם על צורה נבראה מדדו לא היה אומר יוצרנו אין יוצרנו אלא הבורא ית' ועוד אומר במעשה מרכבה בלשון הזה: אמר ר' ישמעאל אמר לי מטטרון שרא רבא דסהדותא עדות זו אני מעיד בה' אלהי ישראל אלהא חייא וקיימא מרנא ורבנא דמנא מבית מותב יקריה ולעילא קי"ח רבבות פרסאות ומבית מותב יקריה ולמטה קי"ח רבבות פרסאות וכו’ מזרועו של ימין עד זרועו של שמאל ע"ז רבבות פרסאות וכו' ונותן שיעור לקומה ר"לו אלף אלפים רבבות פרסאות כמנין ורב כח שנ' גדול אדוננו ורב כח ונותן שיעור לרוחב ע"ז רבבות פרסאות שנ' תנו עז לאלהים וא"כ היאך נוכל לומר כי מן השכינה אמרו אם היא צורה נבראת לא היה אומר עדות זה אני מעיד בה' אלהי ישראל אם מצורה נבראת אמרו. ויותר קשה הוא לומר כי מן הבורא ממש אמרו כי כל האומר כזה אין לו אלוה כלל כי ידוע הוא ומושכל ראשון הוא כי בבורא ית' אין לומר כדברים האלה וכיוצא בהם. ועתה עמוד והתבונן פלאות דברי ותבין בהם בעיון דק מאד, לתקן דברים אלו שהם כבשונו של עולם; וזו היא כוונתי ג"כ בענין הייחוד.