רק רע כל היום, לשקר ולזייף ולרמות הבריות, בלא דעת ובלא תבונה.
המחבר: אין זה באמת דרך החכמים לדון מן הפרט על הכלל כלו, ואם המצא ימצא גם בקהל עדת המקובלים אחד מני אלף שלא יהיה מוכתר בכל המדות המשובחות,
האורח: ושיהיה שוטה רשע וגס רוח,
המחבר: מכל מקום הלא תודה כי רובם ככלם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע אשר היו למאורות בקרב עמם, והמה נזכרים בכל דור ודור לתחלה ולשם ולתפארת: ומי יאמר לקדושים כאלה שקר עניתם, וכל קבלתם בדויה ומזוייפת?
האורח: ואיך אאמין שהיא מקובלת בידם? והנה הם חולקים זה על זה בעקר שהכל תלוי בו, הלא הוא ענין הספירות; שקצתם אומרים שהן עצם הבורא, וקצתם יאמרו שאינן אלא כלים נבראים. וחכמה שעיקרה מוטל בספק, איך תהיה מקובלת קבלה נאמנה?
המחבר: הרי זה ענין נשגב מאד ועמוק עמוק, ולא נדבר בו בין המאכל והמשתה. רק זאת אומר אליך, כי הזכרתני בדבריך אלה מעשה קרה לי בימי נעורי, וכל ימי הייתי מצטער עליו, ולא מצאתי פשר דבר. דע כי בן שש עשרה שנה הייתי, והייתי משמש לפני רבי מובהק החכם החסיד מוהר"ר מרדכי יצחק קולוניאה זלה"ה (*), שהיה בסוף ימיו סגיא נהור, ואני הייתי קורא לפניו, וכותב מפיו את דרשותיו. ויהי היום וקראתי לפניו פסוק וזכור את בוראך בימי בחורתיך, ואומר אליו: רבי! מלת בוראך בתיבה בי"וד. ויאמר הס! מה אתה מוציא מפיך? הלא עשית סופר תהיה זאת. ואען ואומר: אבל אדוני, נראה לי שכבר ראיתי ברבינו בחיי שהוא דורש הי"וד הזאת, והנה נראה שאין כאן טעות סופר. ויאמר אלי: קח ס' מנחת שי. ואקחהי, ואמצא כתוב בו: בוראיך מלא י"וד,
(*) כאסף אל עמיו באדר ראשון תק"כד, והוא אחיו של הרב המפואר אברהם די קוליניאה.
