ויאמר: שיקימו! שיקומו היה לו לומר; ומה ענין המבקשים רעתי, אחר שאמר שיקומו עלי לרעה?
ויבא להזיקני בשום נזק בעולם, הן נזק גוף והן נזק נשמתי ולנשמה לנשמתי.
ויאמר: נשמה לנשמתי! זה לא נמצא לרבותינו. אמרתי לו: אולי הוא מכלל הסודות שהיו מוסרים לתלמידיהם על פה.
הן בפעל הן במחשבות רעות.
ויאמר: מלת הן בענין הזה היא לשון המחברים האחרונים, ורבותינו לא היו אומרים אלא בין, כאמרם בין לזכות בין לחובה, ובלשון מקרא גם: גם לי גם לך לא יהיה. וכן מלת בפעל לא נשתמשו בה רבותינו מימיהם, ובמקומה היו אומרים במעשה.
לטרדני מן אהבתיך ויראתך, והצילני מכל פגע רע ומכל דבר המתרגשות ובאות לעולם.
ויאמר כל דבר המתרגשות ובאות! הלא זה לשון מדוקדק.
וליצרא דעבדא שיקים עלי להחטיא ולטמא אותי פלוני בן פלונית.
ויאמר: יצרא דעבדא! דבר זה לא ראיתי ולא שמעתי בלתי היום.
אנא השם הגדול קרע שטן, בקרע שטן, יקרע שטן, נקרע שטן, שקרע שטן (כאן צריך להזכיר אות אחת משמו כמו שמי בינש נרשם בכל ראש משם קרע שטן ובזה מבריח ומבטל מעליו כל מינע רע שלא יוכל לשלוט בו, וכך ירשום כל אחש ואחד שמו בשם קרע שטן).
ויאמר: נראה ששכח ר' ישמעאל את שמו, וחשב שהיה שמו בינש, או ששכח ר' בנימין שהוא מתחבר תפלתו על שם ר' ישמעאל; שהרי מה נפשך? אם כתב ר' ישמעאל באותיות שמו ישמעאל; מי סני שם ישמעאל, שיצטרך ר' בנימן להחלופו בשמו המשובש בינש? ואם לא כתב ר' ישמעאל שם קרע שטן בצרוף אותיות שמו ישמעאל, ר' בנימן מנין לו?
בגדול זרועך ידמו כאבן ככתיב תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן (פסוק זה יאמר ג' פעמים) שלא יראוני, ואם יראוני לא יזיקוני, כדכתיב ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטון ועד גדול וילאו למצוא הפתח. הפתח למצוא ויצאו גדול ועד
