דברי רוח הקדש, וזכור אני שהוא מזכיר בהקדמתו סדר שלשלת קבלת חכמת הקבלה מן הדורות הראשונים; ועתה אראנו אליך ותשים עינך על דבריו. ואקום לקחת את הספר, ויבוא האיש אחרי למען ראית בית פרי; ואקח ס' ברית מנוחה, ואקרא לפניו בהקדמה, וזה לשונו שם: ועזרא ובית דינו מסרוהו לשמעיה ואבטליון וכו', ושמעיה ואבטליון מסרוהו להלל ושמאי, והלל זה היה נעריה מבני דוד מזרע המלוכה שנמצאן בדברי הימים וכו', ור' עקיבא לר' יהודה הנשיא, עד שבא ליד ר' שמעון עכ"ל. ויצחק האיש ויאמר: כמה חבילות של שבושים נאמרו בשתי שורות אלו אשר נכתבו ברוח הקדש! תאלמנה שפתי שקר! והנה ראשונה, שקר ענה באמרו שעזרא ובית דינו מסרו לשמעיה ואבטליון שהיו לכל הפחות שלש מאות שנה אחריו, ואם בדרך נס היה הדבר כן, לא היה רבינו הקדוש נשמט מלהזכירו בפרק משה קבל תורה מסיני, כי חזוק נפלא היה יוצא לנו מזה לענין אמיתות תורה שבעל פה.
המחבר: השכחת מה שמצאנו בתלמוד, שר' דוסא בן הרכינס שהיה בדור חרבן הבית השני העיד על מדוכם זו ישב חגי הנביא?
האורח: זה נידע לי בקבלה מאבותיו, ואם תרצה להאמין שבעיניו ראה חגי הנביא, ושעזרא מסר לשמעיה ואבטליון, הרשות בידך. ומה תענה על השניה? הלל הוא נעריה? והלא הוא התחיל נשיאותו מאה שנה בלבד קודם חרבן ביש שני, והוא פרנס את ישראל ארבעים שנה, אם כן מאה ושמונים שנה קודם החרבן נולד, ואיך יאומן שהוא מהנזכרים בספר דברי הימים שנכתב בבבל בימי הגלות קודם בנין הבית או בתחלת בית שני, יותר ממאתים שנה קודם שנולד הלל?
המחבר: סוף סוף, הלא תראה שהזכירו בדברי הימים ששה דורות מזרובבל ואילך, וזרובבל נזרע בבל, כדברי רבותינו, וקשה הוא לפי מנהג של עולם שיולדו ששה דורות בשבעים שנה: א"כ מה נאמר? אלא שקצת מן היוחסין ההם נתיספו בס' דברי הימים קצת דורות אחרי חתימת הספר ואחרי בנין בית השני, ומעתה לא יקשה עלינו עוד להאמין שהלל הזקן נזכר בדברי הימים.
