משנים קדמוניות, עד שמליץ המפואר ר' ידעיה הפניני בעל בחינת עולם, כשבא להליץ בעד הפילוסופיה בכתב התנצלות אשר שלח לרש"בא (אשר החרים כל מי שילמד החכמה ההיא בטרם היותו בן חמש ועשרים שנה) לא בוש ולא ירא מלהזכיר לפני הרב ההיא (אשר היה איש מקובל) שאחת מתועלות חכמה הפילוסופיה הוא מה שהיא סותרת ומכזבת אמונת הגלגול. קח אלי ס' תשובות הרש"בא, ואראך הלשון כי ארוך הוא.
ואקח ס' תשובות הרש"בא, ויקרא האיש לפני בסימן תי"ח בכתב התנצלות הדרשני, וזה לשונו ומכלל זה התועלת גם כן בטול מה שהאמינוהו קצת הקדמונים, כפי מה שנזכר בספר הנפש, בגלגול הנפשות, והוא דעת אמרו בו שהנפש תתגלגל מגוף אל גוף, קצתם חשבו אפילו מגוף מין אחד לגוף מין אחר, ואמרו שנפש הסוס על דרך משל אפשר שחתול אחר זמן בגוף הכלב או תכף צאתה משם, לא ידענו מה שיבדילוהו בזה, וכן לא ידענו אם הפליגו בעלי זה הדעת להמשיכו שנפש אחד ממיני החי תכנס בגוף האנושי, ונפש אנושית בגוף שאר החי, או אם לא המשיכו הענין כי אם במיני החי לבדם; וקצתם לא הפליג כל כך, אבל אמר שתעתק מגוף לגוף ממין אחד, ומזה אמרו בנפש ראובן המת שהיא חתול בגוף שמעון. והנה התחזקו המופתים האמתיים על אלו הדעות למחותן, שתועלת בטולם מבואר מאד באמונה לפנים רבים. תחלה, שיהיה עול וחמס, חלילה לאל ממנו, בחק נפש מי שמת בצדקו, שתשוב לחול בגוף אחר שירשע אולי, ויהיה מדינה שתענש, או אם יגמל טוב על צדקו הקודם עם היותו רשע גמור הנה הוא יותר רע. וכן עול בחק מי שמת ברשעו אם תשוב לחול בגוף אחר שיצדק ויהיה מדינה שתגמל תחת הראוי לה מן העונש על מה שקדם לה מהעוות, ואם יענש זה על רשעת נפשו בגוף אחר יהיה יותר רע בחק היושר, ויהיה צדיק ורע לו על זולת נכון. והתאמת בראיות האמתיות שכל גוף תיוחד אליו נפש אחת, תגמל ותענש כפי הנהגתה, וזהו היושר הגמור. ועוד יועיל בטול זה הדעת באמונה, מפני שזה יביא לרשל האדם מהשתדל על עבודת האל, ואפילו בתחלת זמנו, שהוא יחוש על נפשו שנמצאת בזולתו, ויחשוב שאם הרשיעה בזולתו יבואוה הענשים על לא חמס בכפיו, ויבהל על זה ויעמוד תמיד בפחד ורפיון ידים מזה; וכן הם צדקה בזולתי הנה יקום שייטב וימתק זמנו בגמולות הצדק הקודם,
