כח המושכלות המופשטות האלה, שעל ידיהן יצא העולם כלו מן האין אל היש? הלא אלה דברים שאין הדעת מקבלתן בשום פנים, והם נראים בעני כשחוק והתול, לא זולת.
האורח: המתן לי עד שאסיים לך פירוש הענין, ויתבררו לך הדברים כצהרים, וראשונה אגיד לך כי מה שאמרתי ומה שאני עתיד לומר לך בפירוש ס' יצירה, לא מלבי יצאו הדברים, אך כלם דברי החכם הנכבד, הקדמון מכל המקובלים, הלא הוא ר' יהודה הלוי, מחבר ס' הכוזרי, שכבר אמרו עליו שכל דבריו סולת, אין בו פסולת; תמצא דבריו במאמר ד' סימן כ"ה, והנני מגיד לך דעתו בתוספת ביאור קצת. כבר היו קדמוני הפילוסופים כפיטגורה וסיעתו מיחסים אל סוד המספר התחלת כל הנמצאות.
המחבר: רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ואיך תזיד לחלל את הקדשים, ולערבב סתרי תורה, הנרמזים בס' יצירה, בהבלי הפילוסופים, אשר תינוק בן יומו ילגלג עליהם? ואיך תעלה על לבך, כי כמחשבות פיטגורה כן מחשבות בעל ס' יצירה? ואיך לא תראה כי פיטגורה וסיעתו, עם כל סודותם אשר מצאו במספרים, מימיהם לא בראו יתוש קטון; ובהפך חכמי התלמוד כשהיו עוסקים בס' יצירה, היו בוראים עגלים ואנשים? הלא תראה אם עינים לך, כי כגבוה שמים על הארץ כן גבהו דרכי ס' יצירה מדרכי פיטגורה ותלמידיו; ואם כן עשר ספירות של ס' יצירה אינן כלל עשרת המספרים, כאשר אמרת בפחזותך, אבל הן ענינים נשגבים, נסתרה ידיעתם ממני וממך ונגלתה ליודעי חן.
האורח: נניח הפילוסופים, ועתה בא ואעמידך על תוכן כוונת ס' יצירה על דעת החכם המעולה ר' יהודה הלוי, אשר גלה לנו הפירוש הנכון והמתישב על הדעת, יותר מכל מה שנכתב בענין הזה. יסוד מוסד הוא לבעל ס' יצירה, כי כל אשר חפץ ה' עשה, וכל מה שהוא משער במחשבתו הוא מתהווה לשעתו, בלא מלאכה אחרת כלל; לפיכך כשבא להודיענו בספרו ענין היצירה, לא הזכיר רק שלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה, שבהן נברא העולם, והן עשרת המספרים ועשרים
