המספר היה באצבעות (כאשר ביאר החכם Condillac בתחלת ספרו הנכבד La langue des calculs). וכן מה שאמר: "עשר ספירות בלימה" יורה באצבע שאינם דברים הנמצאים בפעל, כי אם מושכלות מופשטות, שאין להן מציאות חוץ לנפש, כי זה משמעות לשון "בלי מה"; ולפי זה בלבד יצדק מה שאמר שבהן ברא הקב"ה את עולמו, שאם היו דברים הנמצאים בפעל, איך יאמר שבהן נברא העולם? והלא לא היה דבר קודם הבריאה, אלא הוא יתברך לבדו; גם אי אפשר לומר שהספירות הן הן עצמותו ית', שהרי הוא אומר: "ולפני כסאו הם משתחוים", אם כן לא נשאר לומר אלא שהם באמת "בלי מה", כלומר המספרים עצמם, שהם מושכלות מופשוטות שאין להם מציאות אלא בשכל. עוד תראה שאמר: "עשר שאין להם סוף", ואחרי שכבר התבאר שאינן עצם האלהות, ממה שאמר ולפני כסאו הם משתחוים, איך אפשר שיהיו נבראות ולא יהיה להן סוף? והלא כל מה שהוא נברא, בטל שיהיה בלתי בעל תכלית. ואם תאמר שאינן לא אלהות ולא נבראות, אלא נאצלות, ויתכן שלא יהיה להן סוף - גם זה שקר, כי אחר שהן יותר מאחד, בהכרח יש להן סוף וגבול, כי לא יתכן לבלתי בעל תכלית אלא אחד. אם כן אינן רק מושכלות מופשטות, כמו הזמן והמקום, שהם דברים שאין להם סוף, מפני שאינם נמצאים בפעל. ועוד אם הספירות הם באמת נמצאים עליונים נכבדים, כדעת בעלי הקבלה, מה ענין להן אצל עשרים ושתים אותיות, אשר אינן רק סימנים לקולות המבטא, ומה יחס בין זה לזה, עד שיאמר בעל ס' יצירה שעל ידי אלו ואלו ברא הקב"ה את עולמו? הלא כל זה ממה שיוכיח למי שיש בקדקדו כזית מוח, כי לא רצה בעל ס' יצירה בעשר ספירות שהזכיר, כי אם עשרת המספרים, וכרחוק מזרח ממערב רחקו מחשבותיו ממחשבות המקובלים.
המחבר: החרשתי עד כה, אולי אשמע ממך שיטה חדשה בפירוש ס' יצירה, שתהיה מתישבת על הדעת יותר ויותר משיטת המקובלים; והנה לא הגדת לי רק חלומות והבלים ודברים של תוהו אין בהם ממש כלל. ובאמת איך אעלה על דעתי שעל ידי המספרים והאותיות ברא הקב"ה את עולמו? וכבר אתה מודה שהמספרים אינם כלום, וכן האותיות אינם כלום, אם לא תהיינה כתובות על הנייר; ובמה אפוא יגדל נא
