המתיבתא בהגליל באושא
ריט
וראיות לכל זה עוד שלא הי' רבן גמליאל באושא שכן אמרו מפורש אחר רבן גמליאל ליבנה סנהדרין ל"ב ועוד הקשו בירושלמי פ"א דפאה וכו' ורבן גמליאל לא קודם לאושא הי' וכו'".
ומה יפלא כי כל פעם עלה בידם חרס אחרי אשר אין חקר לחקירותיהם, והנה בא ויאמר:
"וראיות לכל זה עוד שלא הי' רבן גמליאל באושא שכן אמרו מפורש אחר רבן גמליאל ליבנה סנהדרין ל"ב".
ומה אפשר לאמר לדברים בטלים כאלה, אלו הי' בא אדם לאמר שרבן גמליאל לא הי' מעולם ביבנה כי אם באושא,
אז הי' אפשר לראפאפורט להשיב ולאמר, אין הדבר כן שהרי מפורש נאמר "אחר רבן גמליאל ליבנה".
אבל מי מדבר מזה, ומי ירצה להכחיש כי עיקר דבר רבן גמליאל ועיקר כל ענינו הי' ביבנה, אך שם היו רוב המעשים עמו, אך שם הי' בתוקף נשיאותו, ואך שם הי' בירור יסוד המשנה בימיו ובירור דברי בית שמאי ובית הלל, ושם נחלק עם ר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא, ושם גם הי' לו המאורע הגדול עם ר' אליעזר ואחר זה עם ר' יהושע, ושם גם הורד מנשיאות ור' אלעזר בן עזריה הוקם תחתיו ושם השיבו לרבן גמליאל לכסא נשיאותו, ואך שם הי' כל ימי תקפו וגבורתו ודבר כל המעשים כולם.
כל מה שהי' רבן גמליאל והמתיבתא עמו באושא הי' רק בתור מתיבתא של זעיר אנפין, לבלי יתבטל דבר המתיבתא, ולא נמשכו ימיה כי אם איזה שנים (עי' דברינו בימי יבנה פרק ל"ה, צד קע"ד).
אבל הנה יש לו לראפאפורט עוד ראי' מפורשת ממה שאמרו בירושלמי "ורבן גמליאל לא קודם לאושא הי'".
וכפי הנראה חשב הרב שי"ר שהכונה שרבן גמליאל הי' קודם שנבנתה עיר אושא.
והאם לא ידע שהכונה על תקנות אושא והירושלמי מקשה "ורבן גמליאל לא קודם תקנות אושא הי'" ואיך שלח הוא לר' ישבב דבר שהוא תקנת אושא.
וזה ודאי כן הוא כי תקנות אושא נתקנו אחרי מות רבן גמליאל בזמן שהיו באושא בפעם שניה וכדברי ר' יוחנן "מיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא".
והפעם השניה שאז נתקנו התקנות היו בימי ר' עקיבא, לפני ימי ביתר בראשית ימי אדריאנוס ככל אשר יבואר בפרק הבא.
ואחרי אשר הסרנו כל המכשולים והערבובי' אשר בדרך החקירה בענין הזה, נוכל לברר הדברים ולהעמידם על מקומם וענינם.
