לדלג לתוכן

עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/7

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪436‬‬

‫המתיבתא בהגליל באושא‬


ואם כי אחרי ימי הוועד שבו כל פעם למקומם רוב זקני הוועד, אבל המתיבתא בכל סדריה וגם תלמידים רבים נשארו שם כל השנה.

ובמקום הזה נאמר "נתכנסו ועשו כל צרכיהם כיון שהגיע זמנם להפטר" וזה לא נמצא בשום מקום בבית הוועד הקבוע.

ויש לזה ענין רק במקום אשר במקרה באו שמה, ואשר כן באמת הי' הדבר בדבר בואם לאושא אז, ככל אשר יבואר.

כן הדבר כי גם בבואם שם במקרה לסדר עניניהם היתה ספר תורה עמהם, ללמוד וללמד, וזה הי' דרכם של רבותינו בכל הזמנים, ובא בתוספתא תרומות פ"ב הי"ג:

"אמר ר' יהודה מעשה בשביון ראש בית הכנסת של כזיב שלקח עכו"ם רבעי בסוריא וכו' ובא ושאל את רבן גמליאל שהי' עובר ממקום למקום ואמר לו המתן עד שנהי' בהלכה וכו'".

והנה גם בעברם ממקום למקום עשו כן וכלשונו של רבן גמליאל "המתן עד שנהי' בהלכה".

אף כי במקום הזה, אשר אף שהי' כל זה לשעה, אבל נקבצו לסדר עניניהם, ובפרט אחרי ימים רבים כאלה אשר נתבטלה תורה בלימוד, אשר לכל לראש הי' עליהם לפרוס נס לתורה, ולהודיע כי הנם נכונים להשיב שבותה, וביותר עוד כי מפני המלכות הוכרחו במכתבי הקריאה לדבר רק מדבר לימוד התורה.

אבל הדברים מפורשים "נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהם" ואז הגיע זמנם להפטר ממקום הזה ואז אמרו "מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחין אותו ריקם?" שכל זה יורה לנו על עצמו שהי' זה מקום שנתקבלו בתוכו לשעה.

וזה גם הי' דבר תודתם לאשי אושא על טרחתם עמהם באותה שעה.

וכל זה גם דבר אין לו עם עשר גליות שגלו הסנהדרין שהכונה בכולם שקבעו מקומם הקבוע שם.

ועוד נשוב לכל דבר המעשים האלה בימי שלפי השמד בבואינו לימים ההם.

ולא הי' די להרב שי"ר לעשות מהאסיפה הזאת קביעת הסנהדרין והמתיבתא, כי אם שיעשה מזה גם שתים לקיים דברי ר' יוחנן "מיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא" ויאמר שם:

"והנה גם הנשיא לא הי' בתוכם (בשלפי השמד באושא) כאשר אמרנו. וזה יביאנו לחקור ג"כ באיזה זמן נעתקה הישיבה בפעם הראשונה מיבנה לאושא ורש"י ז"ל כתב בר"ה ל"א ב' כי כבר בימי רבן גמליאל נעשה זה ויש גורסים שם ברש"י ר"ג הזקן וזה בטעות כאשר העיר בסה"ד אך הוא מחליט שם בראיות מדומות שעכ"פ בימי רבן גמליאל אבי אביו של רבי החלה כבר הישיבה להיות באושא וכדברי רש"י. ולענ"ד אינו כן, רק כי החלה השתנות הישיבה בזמן קצר איזה פעמים, מעת מות אדריינוס (שלפי השמד לדעת החוקרים האלה) עד אנטונינוס של רבי, כי אדריינוס גזר על לימוד התורה וכו' אך גם אחרי מות אדריינוס עוד לא נתבטלו הגזרות מכל וכל, רק האכזריות חדלה וכו' ולכן שינו כמה פעמים מקומם להעלימו מהם וכו'