הקבלה והדרשות
רמד
ורק דבר פלא הוא איך לא שאלו את עצמן, אם כן הדבר כי הדרשות מהם נולדו ההלכות, והיינו כי כשנסתפק להתנאים איזה דבר פנו אל דרשות המקרא, ודרשו דרשות על פי דרכי הדרשות, ומזה הכריעו שהדין הוא כך וכך, אם כן הדבר מדוע לא השתמשו בדרך זה עצמו כשנשאלו מאחרים בספק של חקירה חדשה.
ומדוע זה לא נמצא כן לשום אחד מראשי התנאים הראשונים כי פשטו ספק על ידי דרשה דקרא בכל דרכי הדרשות ההם עצמם.
ובכל מקום אשר נמצא כי נשאלו והוצע לפניהם ספק של חקירה חדשה, נראה שם כי פשטו הדבר או מדברי יסודי המשנה המקובלים לכל או מקבלתם אשר שמעו וקבלו הם עצמם ביחוד,
או לא פשטו כלל והשיבו על זה "לא שמענו".
על פי הדברים הברורים אשר כבר נתבארו ויבוארו עוד, כי כל מחלוקותיהם של התנאים הנם רק מה שלמד כל אחד על פי שיטתו בדברי יסודי המשנה ומתוך קבלותיו, והדרשה אינה כי אם רמז לדבר, הנה הדברים לא לבד מובנים כי אם גם פרושים לפנינו ונקראים מאליהם.
כי כשנשאלו עשו באמת כן, אם ידעו וקבלו השיבו כך שמענו, או פשטו ממה שאמרו במשנתנו, אבל אם לא הי' להם לפשוט בדרך זו הוכרחו להשיב לא שמענו,
כי מדרשה דקראי לבד אין בונים שום דבר, ומעולם לא בנו על זה לבד.
אבל אם הי׳ הדבר ככל דברי החוקרים בלא חקירה ואומרים כי התנאים או "מפרשי המצוות" בלשונם דרשו דרשות והכריעו מזה את החקירות החדשות,
לאמר שאף הדברים המקובלים, ואף שאינם יוצאים מדברים מפורשים בתורה, בכל זה הכריעו הדבר מעצמם, מתוך דרשות של דרכי הדרשות וילפותות ורמזים, ככל הסגנונים הנמצאים על מנא הני מילי ומנלן, וככל הסגנונים בספרא ספרי ומכילתא,
אם כן מדוע לא עשו כן בשום מקום כאשר נשאלו על ספק אשר עדין לא נחקר, בספק של הלכה.
והלא הדבר הזה לבדו די להכריע ולברר את כל הדבר כמו שהוא, שכל הדרשות בדרכי הדרשות השתמשו בהם רק או לסמוך את הקבלה הידועה והחלוטה בדרך של ליכא מידי דלא רמיזי בקרא, או גם לתמוך את דבריהם במקום שהחליטו והכריעו כן מתוך יסודי המשנה או מתוך קבלתם מרבותיהם או מתוך הסברא מתוך ידיעת יסודי התורה.
אבל לא להכריע במקום שהי׳ להם ספק, וכשלא יכלו להכריע הדבר מתוך יסודי הקבלה או מסברה גמורה של דרכי התורה.
ונביא בזה איזה דוגמאות לברר הדבר ועי׳ לדוגמא במס׳ כריתות פרק ג' משנה ז׳:
״אמר ר׳ עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת ר׳ יהושע וכו׳ הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת אמרו לו לא שמענו, אבל שמענו הבא
