הקבלה והדרשות
רמג
אם כן יהיו דברי המשנה בחגיגה שם להכחיש את כל התורה
להכחיש את כל המשנה.
שאם המצות תוצאותיהן מן הדרשות, וכל ההלכות שבשבת חגיגה ומעילות נולדו מתוך הדרשות,
הרי בהכרח יהיו דברי המשנה לאמר שהדרשות האלה אין להם ענין כלל, וממילא יפלו כל ההלכות באפס יד.
שאם הדינים נולדו מהדרשות והמשנה תאמר ״הלכות שבת החגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוים בשערה ואין להם על מה שיסמכו״, אם כן הרי הם בטלים מאליהן,
ואין דרך לנטות ימין ושמאל שכונת המשנה ״בהלכות״ הקבלות, שלא מדרשות.
והן דברי המשנה ״הקבלות בשבת וחגיגות והמעילות הרי הן כהררים התלוים בשערה שהן מקרא מפורש מועט והקבלות מרובות".
והדברים ברורים ומבררים את עצמם.
ולעומת זה בסדר נזיקין קדשים טהרות ונשים דברי התורה עצמה מפורשין בכל הפרטים והקבלות מועטים יותר, ועל כן הם סמוכים על פרטי המקרא המפורשים.
ועל פי כל הדברים האלה יפתה לנו השער לדעת מדברי המשנה הזאת גם את דבר הסידור הראשון של המשנה היינו סידור המשנה של יסוד המשנה אשר הי׳ לפני כל התנאים גם לפני ימי הלל ושמאי כמו שכבר נתבאר.
כבר הערנו (לעיל עמוד 476) כי משנתנו זאת כמס׳ חגיגה שם היא מיסוד המשנה ור׳ אליעזר ור׳ יהושע ילכו בדבריהם רק על דברי המשנה הזאת.
ומבואר מדברי המשנה כי תדבר על חמשה סדרים, ותזכיר את כולם,
רק סדר זרעים יחסר, ומזה נוכל לדעת כי בסידור יסוד המשנה הי׳ סדר זרעים נכלל בין יתר הסדרים.
וזה עצמו שלא הוזכר דבר מסדר זרעים הוא רק מפני שאין המשנה מימי רבי אשר אז כבר הי׳ זרעים סדר לעצמו, כי אם מיסוד המשנה, אשר אז היו מחולקים לחמשה: שבת חגיגות והמעילות סדר אחד, הדינים (היינו נזיקין) סדר אחד, העבודות (קדשים) סדר אחד, הטהרות והטומאות סדר לעצמו, והעריות (נשים) סדר לעצמו.
וכללו מעילה בסדר מועד לפי שהמעילות על הרוב היו בקדשים של עולת ראי׳ וחגיגה, כי חטאות ואשמות אינם שכיחים כל כך,
אבל בכל רגל ורגל הביא כל אחד עולת ראי׳ ושלמי חגיגה.
ועל כן פרטו בנדרים ט׳ ״דתניא אמרו על הלל הזקן שלא מעל אדם בעולתו כל ימיו מביאה כשהיא חולין לעזרה ומקדישה וסומך עליה ושוחטה".
נתפרשה בתורה לעצמה לאמר שאינה בכלל של ״מחלליה מות יומת״ וענשה רק מלקות ולא מיתה.
אבל לדברי פראנקעל הרי אין להם קבלה לישראל רק שהסופרים דרשו הוצאה מאל יצא איש ממקומו.
אם כן מי הכניסה בכלל אבות מלאכות ובכלל מיתה.
