612
ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה
ואחרי כל אשר נתבאר נוכל לצמצם לגמרי את כל סדרי המעשים ואת זמנם.
פרק ל״ז.
שלות בני ישראל בימי אדריאנוס נשבתה אחרי חמשים ושתים שנה להחרבן.
כי אז גזר אדריאנוס בפקודת המלכות על השבת ועל המילה ועל טהרת הנשים, ועל עוד דברים רבים ובכולם היתה המטרה כי יתבולל ישראל בעמים.
ואז עיבר ר׳ עקיבא את השנה בחו״ל.
ואחר זה גם צוה לבנות את ירושלים מחדש לבני הנכר, ולמחות גם את שמה ולקרוא לה שם חדש אעליא קאפיטאלינא.
בימים ההם היינו בשנת 125או 126 (עי׳ דירר עמוד 44) בא אדריאנוס מגריעכענלאנד ישר לארץ יהודה.
וזה עצמו יבאר לנו כי הי׳ לו אז בארץ יהודה דברים נחוצים אשר רצה בעצמו לראותם ולסדרם.
וכבר נתבאר לנו כי כל מעשיו אלה לא עשה אדריאנוס מפני קנאת הדת כי אם בדרכי הפאליטיק,
כי אחרי אשר עזב את הדרך להשלים עם ישראל, ונהפך מן הקצה אל הקצה לחפש דרכים כי יוסר ישראל מגוי ויתבולל בין העמים,
והוא עצמו ידע שזה הוא דרך מסוכנת מאד בהיות ישראל גוי איתן אשר אין ספק כי יעמוד על נפשו,
ועל כן הי׳ ראשית דרכו אז לארץ יהודה ובהיותו מאמין לכל שוא ותפל, וכבר למד באטהען גם הבלי המיסטעריען, ובהאמינו כי כל גדולי המלכות יהיו אחרי מותם לאלקים ולכוכבים בשמים ככל דברי דיא קאסיוס אשר יספר שם 69, 11 כי האמין אשר נערו אשר עשה עצמו המזימתה הי׳ לכוכב חדש אשר כל אוהביו יראו אותו,
כי על כן הלך מארץ יהודה למצרים לזבח זבחי מתים על קבר פאמפעיוס אשר הי׳ הראשון אשר הביא את בני ישראל תחת עול הרומיים,
והן כל דברי דיא קאסיוס שם 69, 11:
"במסעו דרך גריעכענלאנד למד את סודות המיסטעריען, ואז הלך לדרכו דרך ארץ יהודה למצרים ושם הביא קרבנות לפאמפעיוס וכתב על קברו וכו׳ ומצבתו אשר כבר נהרסה צוה לבנות מחדש״.
וכל זה עשה בחפצו כי יהי' לו לעזר לדכא את היהודים תחת רגליו בהיותו מאמין בכל ההבלים כמו שיאמר די קאסיוס שם, ״כי הי׳ אדריאנוס שואף לידיעות, ויחקור אחרי מחזות ההוזים והמאגיער".
ועל כן בכל מר רוח היהודים על ירושלים עיר הקדש והמקדש המעוז ועל כל מעשיו עמהם האריכו את רוחם עד אשר התרחק משם.
ואז הותחלה המרידה תחילה באין אונים, ויתחבאו במערות ומנהרות, להגיח פעם כה ופעם כה על הרומיים ויתבצרו במבצרים ותהלוכות מתחת לארץ, ויעשו להם דרכים ומסילות מתחת לארץ ממבצר אחד לחבירו, עד אשר אופנים כאלה
