יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
רפז
אבל אם שמעו זה השורות האחרונות או לא שמעו, ור׳ עקיבא הוכרח
להכפיל דבריו עוד הפעם, אין זה נוגע לענין דברי המשנה כל עיקר.
ובהמשנה הי׳ די להודיע לנו שאלת התלמידים אשר ישבו לפני ר׳ עקיבא ותשובתו אליהם.
ואם שמעו זה גם התלמידים אשר ישבו באחרונה, או שהי׳ נדרש להכפיל הדברים למען ישמעו גם הם אין זה נוגע כלל לדברי המשנה.
אבל הדברים פשוטים לגמרי, ותשובתו של ר׳ עקיבא לתלמידיו ״אמר להן של כת קודמין היא״ היא פשוטה לאמר ששאילתם על דברי יסוד המשנה היא שאלת הראשונים בדורות הקודמין.
והתשובה לזה היא שיכול להיות גם להיפך שהרובע אחוריים לחצי הרובע, ועל כן הקילו בטומאת משקין דרבנן(סז).
וכמה נפלא הדבר שכל השאלה היא רק על דברי יסוד המשנה, והשאלה היא מיסוד אחר של יסוד המשנה.
והוא מדין יסוד המשנה במשנה ו׳:
״כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאים תוכו ואוננו ואזניו טהורין נטמא תוכו נטמא כלו."
וכל דבר הפרק הזה הוא כלו יסוד המשנה ודברי התנאים כולם עליה.
ויתבאר לנו ענין הדברים בחתימת המשנה בימי רבי.
ועי׳ תוספתא נגעים בריש המס׳:
״אמר ר׳ יוסי שאל יהושע בנו של ר׳ עקיבא את ר׳ עקיבא ואמר לו מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה אמרו לו ואלא מה יאמרו אמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא אמר לו ללמד שמצטרפין זה עם זה, אמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה, אמר לו ללמדך שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם לא יראה את הנגעים."
וכל הדברים אינם כי אם שאלה מה ששאלו את ר׳ עקיבא על לשון יסוד המשנה שם: ״מראות נגעים שתים שהן ארבע בהרת עזה וכו׳ והשאת כקרום ביצה וכו'״(סח) ועי׳ דברינו בכרך ג׳ המשנה ביסודה פי"ט.
וסוף תשובת ר׳ עקיבא על סידור הדבר בפרט הוא כלשון תשובתו של ר׳ יהושע גם כן על שאלה כעין זו על לשון יסוד המשנה.
ועל המשנה בפסחים ריש פרק אלו עוברין ״ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי וזומן של צבעים ועמילן של טבחים וכו׳ זה הכלל כל שהוא מין דגן וכו׳.״
ובגמ׳ שם ד׳ מ"ג ״תניא אמר ר׳ יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו שיהא רגיל בהן ובשמותיהן״(סט).
ושאלת ר׳ יהושע על המשנה לפרשה ממש ככל דברי האמוראים על המשנה.
הערה (סז): טומאת משקין אף שהיא דרבנן, היא בכל זה מהימים היותר ראשונים וחגי כבר שאל את הכהנים מתוך זה בכל אשר כבר נתבאר לנו בכרך שלישי עמוד 347.
הערה (סח): לפנינו כבר נחלקו ר׳ מאיר וחכמים בגירסת המשנה, וכבר נתבאר לנו זה בכרך ג׳ יסודי המשנה פי"ט ונשוב לזה בחתימת המשנה בימי רבי.
הערה (סט): עי׳ דברינו בח"ב עמוד 92.
