574
סוף ימי אושא והמלחמה
פרק כ"ו
כל המעשים האלה ולכל הפחות רובן הנם מימי אושא אשר רק על זה
הוא שבא בגמ׳ ״כגון ר׳ עקיבא וחביריו״ (פסחים נ')(ע) דהיינו שר׳ עקיבא
הי' ראש הדור כלו וכל הדור יחשב על שמו.
וזה הי' רק בימי אושא בפעם שניה, כי לפני זה בימי יבנה ואפי' בימי לוד וכל הזמן אשר חיו רבן גמליאל ר' אליעזר ר׳ יהושע הי׳ הדור נקרא על שמם.
ובעת ההיא גם נתקנו באושא התקנות הפרטיות הנקראים כן מפורש בגמרא בשם ״תקנות אושא״.
וכבר נתבאר לנו בכרך ג׳ בדברינו על ״י״ח דבר" כי כל התקנות ממין הזה אשר היו בזמן האחרון היו כולם רק לחזק דברים אשר כבר נהגו בהם ונתרפו בידם.
ועל אחת מהתקנות האלה נמצא מפורש כן גם על תקנות אושא.
״מעשה בר' ישבב שעמד והחליק כל נכסיו לעניים שלח לו רבן גמליאל והלא אמרו חומש מנכסיו למצות, ורבן גמליאל לא קודם לאושא הי׳ ר' יוסי בי ר׳ בון בשם ר׳ לוי כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים(עא) והסכימו על דעת הראשונים וכו׳.״
כן הוא בשאר התקנות האלה, ויתבאר לנו במקומו.
אבל ימי שלותם באושא לא ארכו, כל ימי אושא בפעם השניה הזאת היו רק משנת מ״ז לחרבן הבית עד שנת נ"ג.
וגם הימים הקצרים האלה רק בראשיתם היו ימי אורה, אבל אחר זה החלו השמים להתקדר ויגולל אור מפני חשך, עד כי לסוף הימים האלה החשך כסה ארץ, ובני ישראל לא יכלו עמוד עוד ותצא המלחמה הגדולה והנוראה אשר על שם סופה תקרא בשם ״מלחמת ביתר״.
בראשית ימי אדריאנוס ישר נוכחו הרומיים והקיסר החדש עצמו כי היהודים לא יחשבו מחשבת מרד, וכי אך לחנם נחשדו בימי דאמיטיאן וכל ימי טראיאנוס.
הם ראו כי גם כאשר פור התפוררה הארץ וטראיאנוס נשקע במלחמת הפרתים, שקטו היהודים בארץ יהודה ולא עשו כל מאומה להתנפל על הרומיים מאחוריהם.
הם ראו כי גם כאשר היהודים באלכסנדריא נהרגו בידי היונים, וכאשר גם בקיפראס ובקירענע נשפך דמם כמים על ידי עלילות היונים, והקיסר בהסתת אשתו
הערה (ע): שם נאמר זה רק בנוגע להרוגי מלכות אבל התוס' בכתובות ד׳ ק"ה בד״ה דחשיב השתמשו בזה דרך כלל וכתבו ״אע"פ שר׳ עקיבא הי׳ חשוב מר' אלעזר בן עזריה שהוא הי׳ ראש לחכמים ובכל דוכתי אמרינן כגון ר׳ עקיבא וחביריו״.
הערה (עא): הדברים נאמרו בעיקרם במס׳ שבת פרק א׳ הלכה ד׳ ״כך היתה הלכה בידן ושכחוה ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים ללמדך שכל דבר שנותנין ב"ד נפשן עליו סופו להתקיים בידן".
והפ"מ כתב שם ״דבאמת כך היתה הלכה בידם מגזרות הראשונים אלא ששכחוה ועמדו אלו דורות השניים והסכימו על דעת הראשונים וחזרו וגזרו על אלה וכו׳ לפיכך נתקיים בידן אלו הגזירות ונקראו על שמן״.
