הקבלה והדרשות והקנינים בכלל
רסו
לפי שאין הקנינים עניני מצוה, ובדברים הצריכים קנין בין במטלטלין בין
בקרקע ובין בקניני עבד ושפחה הקפידה תורה שיהי׳ זה דדקא באופן זה או זה.
וכל שתיקנו בית דין הגדול המוסכם מכל ישראל שזה קנין הוא בדבר הזה, ונתקבל כן בכל ישראל ונתפשט לקנין הרי זה בכלל קניני תורה, ומועיל מדין גמור של תורה.
והרא"ה ז״ל בספר החינוך מצוה של״ו כתב בנוגע לכל הקנינים:
״מדיני המצוה מה שאמרו חז"ל שדיני המקח והממכר חלוקים לפי הדברים הנמכרים והנלקחין שהקדקעות והעבדים נקנים בכסף בשטר ובחזקה וכו׳ והמטלטלין נקנין בדרכים אחרים יש מהן שנקנין בהגבהה וכו׳ ויש מהם שנקנים בקנייה פחותה מזו והיא המשיכה וכו׳ והביאו ז"ל ראי׳ על היות וכו׳ וכמו כן הביאו ראי׳ על קניית הקרקעות בכסף ובשטר ובחזקה מכתובים אחרים במו שבא בקדושין ואין ספק כי אלו הקניות כולן מתקנת חכמים הם והביאו הכתובים לסמוך בהן דבריהם".
ופירוש דבריו הם ככל דברינו דזה ודאי דמדאורייתא צריך קנין, ובלא קנין לא קנה וכמו שיבואר עוד לפנינו,
אבל לא הקפידה תורה שיהי׳ הקנין דוקא באופן זה או זה, כי אם שכל שיתקנו הבית דין הגדול של כל ישראל שיהי' אופן זה קונה ונתקבל בכל ישראל לקנין, הרי זה קונה קנין גמור מן התורה.
והכתובים שהביאו הנם רק לסמך בדברי הרא"ה ז"ל.
והן גם דברי הירושלמי קדושין פרק א׳ הלכה ה׳:
״בראשונה היו קונים בשליפת המנעל הדא היא דכתיב וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וכו׳ חזרו להיות קונים בקצצה וכו׳ חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה וכו'".
וקנין כסף במטלטלין דמפורש על זה במס׳ בבא מציעא ד׳ מ"ז ״אמר ר׳ יוחנן דבר תורה מעות קונות״ ורש"י ז״ל פירש שם ד׳ מ"ו ״כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה ונתן הכסף וקם לו",
הנה השיגו עליו כל הראשונים והנמוקי יוסף שם כתב:
״לאו מקרא יליף (קנין כסף) אלא מסברא בעלמא דבדין הוא שיהיו קונות כיון שרוב הקנינים (המכירות) נעשים בכסף״.
וכן כתב הר"ן בחידושיו שם ״דבר תורה מעות קונות פי׳ הרי"ף ז"ל דנפקא לי׳ מק"ו גופו קונה וכו' וקשה דאם כן יהיו כל המטלטלין וכו׳ ורש"י פי' בשמעתא דכל הנעשה דמים באחר דר׳ יוחנן דייק לה מהקדש וכו׳ וקשה וכו׳ אלא יש לומר דלא מקרא יליף אלא מסברא בעלמא שרוב הקנינים נעשים בכסף ובדין הוא שיהיו קונות״.
והן גם ענין דברי התוס׳ בעירובין ד׳ פ"א בד"ה דבר תורה שאחרי שהשיגו על דברי רש"י כתבו בסוף דבריהם:
״ועוד מפרש ר"י דהיינו טעמא דמעות קונות דבר תורה דסתם קנין דקרא בכסף מיירי כדאשכחן בכמה דוכתי קנין בכסף כמו אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, שדות בכסף יקנו ואע"ג דכתיב ספר המקנה דנפקא לן מהתם קנין שטר
