ממשלת הצדוקים בימי יוחנן רכו
"והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלקינו ,ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעלת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלקינו."
והם העמידו אז את דבר דין התורה לפי המטבע היוצאת בימיהם ,ולפי מעמד העם.
והן גם דברי המשנה במס' שקלים פרק ב' משנה ד': "ר' יהודה אומר אף שקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות(לב) חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעים ובקשו לשקול דינרים ולא קבלו מהן.
וזה עצמו האמור במגלת תענית "אמרו להם חכמים אין אתם רשאין לעשות כן לפי שאין קרבן צבור בא אלא משל כל ישראל".
זה עצמו נפרט בדברי הכתובים בנחמיה שם אשר חשבו כל קרבנות צבור.
"ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעלת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל." וכל הכסף הזה הונח נם אז בלשכה בבית המקדש ,כי גם המעשר הביאו אי ללשכה בבית המקדש ,כמו שהוא בנחמיה י׳ ל״ח ושם י״ג ה׳ ובמלאכי ג' י׳ ואף כי כל כסף קרבנות צבור ובדק הבית אשר מקומם אך שם.
ונבוא אל עיקר זמן ממשלת הצדוקים ,שהוא אחרי מות יוחנן כהן גדול, בימי בני יוחנן ,אריסטובלוס ואלכסנדר ינאי.
פרק כה. במות יוחנן כהן גדול מלך אחריו תחלה בנו הבכור אריסטובלוס שנה אחת(לג).
בני יוחנן כבר גודלו על ברכי הצדוקים ,ועוד לפני המאורע הכולל בימי יוחנן ,כבר התרועעו את ראשי הצדוקים ,על שדה מלחמה ,ועל כן כבר היו למתיונים גמורים.
ויאזעפוס אלטטי׳ XIII, 11, 3יאמר על אריסטובלוס: "אף כי הוא יקרא (בפי סופרי היונים) אוהב היונים (Philhellene) ,בכל זה עשה גם טוב כי נלחם עם בני יטור וכו׳.״
ומלך ישראל בימים ההם, אשר היונים נתנו לו שטר עדות כזו ,עד אשר יקרא בפיהם כן ,נוכל להבין כל ארחות דרכו ,גם אלו לא היו נודעים לנו איזה פרטים ממעשיו ,אבל מעשיו הנודעים לנו ישלימו את כל החזיון כלו.
ובצדק יאמר עליו הפראפעססאר שירער ח"א עמוד 274: ״הקולטור של היונים אשר החשמונאים הראשונים עמדו בכל כחם לבלי לתת לה מהלכים מצאה בו גואל ותומך.״
הערה (לב): המפרשים ז׳׳ל נדחקו בזה מפני שחשבו כי דרכונות היו רק של זהב, אבל הי׳ כזאת גם מכסף, וכל זה יבואר לנו במקומו.
הערה (לג): כבר הערנו כי מעשיהם הכוללים יבואו כולם במקומם בחלק שלפני זה, וכל דברינו במקום הזה אינם כי אם בנוגע להצדוקים ומעשיהם בארץ מראשית ימיהם עד סופם, לדעת את כל דבר המפלגה הזאת ביחוד.
