452 ממשלת הצדוקים בימי יוחנן
ואז שב כל הדבר לכמו שהי׳, בני המדינות כולם שלחו כל שקליהם במועדם לירושלים ,ותרומת הלשכה שבה להיות בזמנים הקבועים, ועבור כל ישראל "והיו תמידין קרבים משל צבור" משל כל ישראל יחד.
וחוקרי אשכנז תחת לחקור על המאורע עצמו ולדעת ענינו ,מצאו שם רק את אשר הם מבקשים לאחר גם את כל דבר השקלים להזמן היותר אחרון.
ויאמר לנו החכם גרעץ ח"ג נאטע 1עמוד :568 "הגליון במגלת תענית יש לו אצל היום הזה הוספה רבת הערך מאד ,אשר לא נמצא בגמ׳ מנחות ס"ה והוא כי לאסוף מעות לקרבנות צבור ולהביא ללשכה, הוא דבר חדש ,ובא רק אחרי אשר נצח היסוד של הפרושים על הצדוקים. וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהו שוקלין שקליהם ומניהין אותן בלשכה״ הנה כי כן זמן התקנה הזאת הוא רק אחרי אשר נצחו לגמרי את הצדוקים ,והיינו בזמן שלמינון אשת אלכסנדר ינאי, "ואין ספק שמיסדיה לראשונה״ הם יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.״ ונפלא הדבר בי גם כל הדברים הבטלים מעצמם מכיון שעלו על דעתם, הוחלטו מיד ,ויחתמום גם באין ספק. ואמנם כן כי לא ראה את אשר בין עיניו במקום הזה עצמו ,במגלת תענית ובברייתא שם. שבברייתא בגמ' מזה נאמר "מאי אהדרו את קרבני לחמי לאשי תשמרו שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה" ובמגלת תענית "אמרו להם חכמים אין אתם רשאין לעשות כן לפי שאין קרבן צבור בא אלא משל כל ישראל״. ואיך יכלו לאמר כן להצדוקים ,אם עד היום גם כן לא בא משל כל ישראל. שהרי שיהי׳ בא משל כל ישראל אין שום דרך כי אם על ידי שקלים, שיתנו זה כל ישראל באין יוצא מן הכלל.
אבל נדבות סתם שנתנו יחידים והקדישו ,הרי הוא זה עצמו את אשר רצו הצדוקים.
ואין בזה שום חילוק בין יחידים אשר מספרם יעלה לאלפים לבין יחידים מעטים, כל שאין זה מכל ישראל עשיר ועני כולם יחד באין יוצא מהכלל אשר רק אז אפשר לאמר "שאין קרבן צבור בא אלא משל כל ישראל״.
והנה לא ראה גרעץ דברים מפורשים כאלה במקומם ,ויבא ויאמר: "כי לאסוף מעות לקרבנות צבו רולהביא ללשכה הוא דבר חדש ובא רק אחרי אשר נצח היסוד של הפרושים.״ מבלי לראות דברים מפורשים כי אך בזה נצחו אותם שאין קרבן צבור בא אלא משל כל ישראל.
אשר מזה מבואר כי כן הי׳ הדבר עד היום ויהיו דבריהם עם הצדוקים שאי אפשר לשנות מזה ,לפי שהוא דין גמור.
ואמנם כי החכם גרעץ גם מקרא לא קרא.
והנה בא ויאמר כי דבר השקלים שיתנו לקרכנות צבור ולהביא ללשכה הוא דבר חדש ובא באין ספק רק על ידי יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. אבל הלא מקראות שלמים הם בספר נחמיה י׳ ל״ג על ראשית ימי הבית השני:
