עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/96

‫ממשלת הצדוקים בימי יוחנן‬ רכו‬

‫ ‫ישראל‪ ,‬וכי לא יוכלו לבטוח עליהם עוד כי יוציאו את כספם כחפצם‬ על פי מצות התורה עליהם. ‬ ‫ואם כי הפעם עלה בידי שלומי אמוני העם, להסיר יד הצדוקים מבית‬ האוצר‪ ,‬ושתהי׳ התרומה נתרמת וקרבנות צבור קריבים משל צבור‪ ,‬וכל האוצר‬ ‫שמור רק לצרכי המקדש‪.‬‬

‫הנה אחרי אשר הממשלה היתה גם אז עוד בידי הצדוקים‪ ,‬חשבו מחשבות‬ ‫מה יולד יום‪ ,‬ומי יודע מה שיעלה על לב הצדוקים עוד הפעם לעשות זר‬ ‫מעשיהם‪.‬‬

‫וזה הביא אז התרשלות גדולה וחישוב מחשבות איך לחבל תחבולות להפר‬ ‫עצתם‪ ,‬אם על ידי אשר ישאירו עיקר הכסף בידם‪ ,‬וישלחו לירושלים קמעא קמעא‬ ‫ממה שיתרמו מתוך כלל ה‬כסף במקומם‪ ,‬או דרכים אחרים כיוצא בהם, שיהיו גם ‫על פי הדין‪ ,‬ובכל זה לא יהי׳ מורא הצדוקים על האוצר בכלל‪.‬‬ ‫ אבל אחיהם הישרים בירושלים לא נתנום לעשות כן, וישתדלו לחזק הדבר‪,‬‬ ‫שיושלח גם להבא הכל לירושלים ויונח בלשכה‪.‬‬

‫והן דברי מגילת תענית:‬ "וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהיו שוקלין שקליהן ומניחין אותן בלשכה‬ ‫והיו תמידין קרובין משל צבור‪.‬״‬ ‫ ובהוצאת נייבויער הגירסא "התקינו שוקלים שקליהם ומניחים אותם בלשכה‬ ‫והיו תמידין קריבין משל צבור״‪.‬‬

‫וכל העוסקים בזה לא הרגישו בדבר פשוט שלא בא הלשון:‬ "וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהיו שוקלין שקליהן והיו (או ויהיו)‬ ‫תמידין קריבין משל צבור‪.‬״‬ ‫כי אם, וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהיו שוקלין שקליהם ומניחין‬ ‫אותן בלשכה״‪.‬‬

‫אבל מה ענין "ומניחין אותן בלשכה״ לכאן‪ ,‬והרי זה דבר פשוט הוא‬ ‫המובן מעצמו כי היכן יניחו מעות הקרבנות אם לא במקדש‪ ,‬אשר הי׳ שם בית‬ ‫האוצר לכל‪ ,‬אף כי למעות הקרבנות‪.‬‬

‫וכידוע הנה גם כל כסף אלמנות ונכסי יתומים היו נשמרים בלשכת אוצר‬ ‫המקדש (עי׳ דברינו לעיל עמוד ‪ (60‬וגם כסף הורקנוס בן טוביה הונח שם למשמר‬ (חשמונאים ב׳ ג׳) ואף כי כסף הקרבנות אשר אך שם מקומם‪.‬‬

‫אבל זה נפרט מפני שזה הי׳ באמת עיקר התקנה "ומניחין אותן בלשכה״‬ ‫שאך זה נתרשל בידם אז‪ ,‬ואך זה הוצרכו לתקן‪.‬‬

‫ואחרי אשר עלה בידם הדבר להשיב דבר הצדוקים‪ ,‬השתדלו עם כל תפוצת‬ ‫הגולה כי לא יתרשלו בדבר שילוח כספם לבית האוצר בירושלים‪ ,‬ולא יעשו בזה‬ ‫אגודות אגודות‪ ,‬ולבלי לחפש דרכים חדשים‪ ,‬כי אם לשלוח כל שקליהן ישר‬ ‫לירושלים‪ ,‬והן דברי הגליון במגלת תענית:

"‬וכשגברו עליה‬ם ונצחום התקינו (גם זאת) שיהיו שוקלין שקליהן ומניחין‬ ‫אותן בלשכה״‪.‬‬ ‫