עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/94

‫ממשלת הצדוקים בימי יוחנן‬ ‫רכה‬

‫ ‫בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח‪ ,‬בפרוס העצרת‪,‬‬ ובפרוס החג‪.‬‬

‫ובפרוס הפסח היינו בר"ח ניסן וכמו שהוא גם לשון הרמב"ם בה׳ שקלים‬ ‫פ"ב ה״ה. "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בראש הדש ניסן וכו׳"

וזה הי' בתחלה בפרוס הפסה‪ ,‬והיינו כי מהגבייה החדשה ממעות שבאו מכל‬ ‫ישראל הי׳ בפרוס הפסח בר״ח ניסן התרומה הראשונה אשר לקחו משם‪.‬‬

‫והלשכה הגדולה הזאת‪ ,‬זה הי׳ באמת דבר גדול מאד‪ ,‬ואוצר גדול מאד‬ ‫הי׳ כנוס שם לפי שבאו לשם שקלי כל ישראל שבכל תפוצת הגולה גם לבד‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬

‫והאוצר הגדול הזה כדי הי׳ והגון לכך שידרשו עליו הצדוקים דרשות רבות‪,‬‬ ‫גם דרשות היותר זרות‪ ,‬וכדי והגון הי׳ לכך שיוציאו עליו כל רוחם‪ ,‬לא בטלני‬ ‫הצדוקים כי אם בעלי זרוע שבתוכם‪ ,‬ראשי הממשלה‪.‬‬

‫והי׳ זה אם בימי אלכסנדר ינאי או גם אולי עוד בימי יוחנן עצמו בסוף‬ ‫ימיו כאשר באה הממשלה לגמרי ליד הצדוקים‪ ,‬אשר רצו אז לשלוח יד בהאוצר‬ ‫הזה אם לצרכי המדינה או לצרכי מה שבדו מלבם‪.‬‬

‫וכבר בראשית ימי המתיונים כאשר היו עוד בני ישראל תחת ממשלת‬ ‫היונים‪ ,‬ראינו דרכם עד כמה הקילו ראשם באוצר הלשכה‪ ,‬ורצונם הי׳ להתרצות‬ ‫אל היונים בראש אוצר הלשכה הזאת‪ ,‬כמו שהוא בחשמונאים ב׳ סי׳ ג׳:‬ "‬אבל איש אחד שמעון שמו‪ ,‬פקיד נגיד בבית המקדש אשר בא בריב עם‬ ‫חניו וכו׳ הלך אל אפאללאניוס נציב חילת־סוריא‪ ,‬ויספר לו כי האוצר בירושלים‬ ‫— בבית המקדש — מלא כסף וזהב עד אשר לא יספר־מרוב‪ ,‬וכי כל זה לא‬ ‫נדרש לצרכי הקרבנות‪ ,‬והמלך יוכל לקחת לו את האוצר הגדול הזה‪.‬״‬

‫וכבר נתבאר לנו בדברינו על ימי התקופה האמצעית‪ ,‬כי שמעון זה הי׳ אחד‬ ‫מראשי המדברים‪ ,‬אחד מראשי חבורת המתיונים אשר קמו אז בישראל‪ ,‬ואשר‬ ‫נתהפכו אחרי המלחמה לתואר חדש‪ ,‬אשר נבין תחת השם צדוקים‪.‬‬

‫והדבר הזה עצמו אשר בשעה שהיתה שם יד ממשלת היונים תקיפה‪ ,‬רצו‬ ‫המתיונים לעשות לטובתם ולהנאתם בלא דרשות ובלא אסמכתא דקרא‪ ,‬ובלא‬ ‫פלפולים של היתר על פי התורה‪.‬ ‬ ‫זה עצמו דרש לפי מעמד הארץ עתה אופן היתר מן התורה‪ ,‬יהי׳ היותר‬ ‫רחוק שאפשר להיות ותהפוכות וזרות‪ ,‬אשר גם לא יעלה על הדעת כלל‪ ,‬כי אחרי‬ ‫אשר הדבר נשען על כח הזרוע. הנה יש גם בזה כבר די והותר^(לא) לעשות‬ מזה טענה‪ ‫

---

‬‬‫

הערה (לא): ומאד יכול להיות שהי' הדבר בימי יוחנן הורקנוס‪ ,‬אשר יאזעפוס אלטטי' ‪XIII, 8, 4‬ ‬ יאמר עליו:

‫״יוחנן הורקנוס פתח את קברי מלכי בית דוד אשר היו מלאים כסף וזהב, ועולים על ‪ כל קברי המלכים כולם, ויקח משם שלושת אלפים טאלאנטים כסף ועם הכסף הזה שכר לו יוחנן ‬אנשי חיל שכירים מבני הנכר, ויהי הוא הראשון בישראל אשר עשה כן."

‫וכבר הערנו פעמים רבות כי אין סדר למשנתו של יאזעפוס, ואף שזה כתב יאזעפוס לפני דבריו‬ ממה שיוחנן נתן ידו להצדוקים, הנה מאוד יכול להיות שהי' זה אחר זה.

אבל אין זה נוגע לענין דברינו בפנים, זה הננו רואים גם מזה, כי בימי יוחנן חפשו מוצא לכסף אם בדין או שלא בדין לצרכי שכירים [אנשי חיל]. ‬‬‫