עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/93

‫‪448‬‬

‫ממשלת הצדוקים בסוף ימי יוחנן‬

‫ ‫וזה עצמו בא בריש מגילת תענית בלשון הזה:

‫״אילין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון‪ ,‬מריש ירחא‬ ‫דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד, שהיו צדוקים אומרים מביאין‬ ‫תמידין משל יחיד זה שבת אחד וזה מביא ב׳ שבתות וזה מביא שלשים יום ומה ‫היו דורשים אמרו כתוב בתורה (במדבר כ״ח) את הכבש אחד תעשה בבוקר ליחיד‬ ‫משמע אמרו להם חכמים אין אתם רשאים לעשות כן, לפי שאין קרבן צבור בא‬ ‫אלא משל כל ישראל שנאמר צו את בני ישראל קרבני זה הדם וכו׳ תשמרו‬ ‫להקריב לי במועדו שיהא כולם באים מתרומת הלשכה ר׳ עקיבא אומר מנין שלא‬ ‫יצא וירעה בעדר וכו׳ וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהיו שוקלין שקליהן‬ ‫ומניחין אותן בלשכה והיו תמידין קריבין משל ציבור וכל אותן הימים שדנום‬ [צ"ל שדנו אתם] עשאום ימים טובים‪.‬־‬

‫והדבר הזה הי׳ באמת אחד המאורעות הגדולים בימים ההם‪ ,‬והי׳ לענין‬ ‫מדיני‪ ,‬ואך בטעות חשבו עד היום כי כל דבר התנגדות הצדוקים גם בזה הי׳ רק‬ ‫ענין דתי לבד‪.‬‬ ‫ ולבד ממה שכבר נתבאר לנו בפרק ט"ו שבמקום הזח אין מקום כלל‬ ‫לאמר שדחק להצדוקים פשטיה דקרא שהרי ודאי שפשטיה דקרא הוא שזה‬ ‫שהוא קרבן צבור של כל ישראל קרב משלהם‪ ,‬וכלשון הכתובים (במדבר כ"ח)‬ ‫המפורשים: ‬ "‬וידבר ד׳ אל משה לאמר צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני‬ ‫לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו‪ ,‬ואמרת להם זה האשה אשר‬ ‫תקריבו לד׳ כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עלה תמיד‪.‬״‬

‫ואיזה ספק יכול להיות בזה שזה שנצטוו כל ישראל להקריב‪ ,‬ושכל הצבור‬ ‫מחויב בזה‪ ,‬בא מכסף הצבור כסף כל ישראל המחויבים בזה‪.‬‬

הנה גם לבד זה יפלא לדעת כל ענין ההתנגדות הזאת שהרי זה ודאי גם‬ ‫לדעת הצדוקים שכמו שהוא נקרב עתה מכסף כל הצבור‪ ,‬הוא בודאי טוב ויפה‪,‬‬ ‫ואיזה ריב והתנגדות הי׳ יכול להיות מהצדוקים על זה בתור התנגדות דתית‪ ,‬בדבר‬ ‫שכמו שהוא טוב ויפה גם לדעתם הם‪.‬ ‬ ‫אבל הדבר מתבאר מעצמו‪.‬‬ ‫וכן הדבר כי לא הי׳ כאן ענין עם איזה בטלני הצדוקים דורשי דרשות‬ ‫של דופי דרשות זרות‪.‬‬

‫כי אם שהי׳ דבר כולל עם ראשי הצדוקים‪ ,‬אשר היו ראשי הממשלה אז‪,‬‬ ‫ובידם כל ההנהגה‪.‬‬ ‫וכל הדבר לא נגע להם בנוגע להקרבת התמיד עצמו‪ ,‬כי אם בנונע‬ ‫להלשכה‪ ,‬בנונע לאוצר המקדש‪ ,‬האוצר הגדול מכסף כל שקלי ישראל בכל‬ ‫‫מקומות מושבותם‪.‬‬

‫והנה זמן המחלוקת הזאת נאמר בברייתא בגמ׳ מנחות שם ובמגלת תענית‬ "מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא״‪.‬‬

‫והוא באמת זמן תרומת הלשכה, והזמן אשר אז נקבצו ובאו כל כסף שקלי‬ ‫ישראל לבית האוצר אל הלשכה.‬‬

‫ובמשנה שקלים ריש פרק ג׳ נאמר:‬ ‫