442
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ועל כן באמת לא הי׳ להם קולמוס לעצמם ,ולא נבדלו מתוך העדה״.
ואחרי אשר נתבאר לנו כל הנונע לדרכי הצדוקים בהדת ,נוכל לשום לב לעיקר דבר מעשי הצדוקים שהוא הממשלה במדינה אשר זה הי' כל תכלית דבר המפלגה הזאת מראשית ימיהם עד סופם. ושם יתראו הצדוקים לפנינו בכל קומתם ובכל תארם ,ונראה אותם בכל עלילות מצעדיהם.
ונכירם שנית ככל אשר ראינו אותם כבר לפנינו בימי המלחמה מראשית ימי אנטיוכום עפיפהאנעס עד אחרי נצחון האחרון של החשמונאים בימי שמעון אחרון האחים החשמונאים. ולא נשתנה בזה דבר ,כי אם מה שאז פעלו ועשו מעשיהם על ידי ממשלת היונים ,ועתה עשו זר מעשיהם על פי מושלי יהודה. שני זמנים יש כאן לפנינו עתה עד ימי הרומיים בארץ יהודה. האחת מסוף ימי יוחנן הורקנוס עד אחרי מות בנו אלכסנדר ינאי ,כערך זמן קרוב לארבעים שנה "ימי ממשלת הצדוקים".
והשניה מתחלת ימי ממשלת שלמינון אשת אלכסנדר ינאי עד מלחמת האחים בני ינאי ,הורקנוס ואריסטובלוס ,הם "ימי ממשלת הפרושים".
ועלינו להכיר ולדעת את כל המעשים במדינה בימים האלה ,ולדעת מהם את כל דבר הצדוקים ,וכל מעשי הפרושים.
הצדוקים והמעשים במדינה.
פרק כ"ב.
ממשלת הצדוקים בארץ. כאשר נתבונן בהמאורע הכולל בימי יוחנן הורקנוס (יוחנן כהן גדול) נראה מיד את ההבדל הגדול בסדרי ההנהגה בין הזמן אשר לפני ימי ממשלת הצדוקים, הזמן אשר כל ההנהגה הלכה ובאה על ידי חכמי התורה ,לבין הזמן שאחר זה, אחרי אשר נתן יוחנן ידו להצדוקים ,ויהיו הם למנהיגי הארץ.
את סדרי ההנהגה במדינה לפני זה נראה ונכיר מתוך המעשה הזאת עצמה. יוחנן הורקנוס כעס מאד על יהודה בן גרידיה על אשר אמר לו "הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן״. ככל זה גם אותו לא דן הוא עצמו ,דינו הי׳ מסור לבית דין ,וכאשר דנו אותו למלקות ולא למיתה כעס יוחנן עליהם על פי הסתת הצדוקי ,לאמר כי לולא הי׳ דעתם כדעת חברם יהודה בן גדידה ,אז לא הקלו בעונשו והיו דנים אותו למיתה.
אבל יוחנן עצמו בכח ידו בתור מושל לא עשה בזה דבר ,ולא הי׳ יכול לעשות דבר לפי סדרי הארץ עד עתה.
והוא ככל דבר סדרי מדינה מסודרת אשר המשפט מסור אל השופטים היושבים כסאות למשפט ,ולא לחפץ איש אחד יהי' מי שיהי׳ וכי אי אפשר גם להמושל להמית בלא משפט השופטים היושבים כסאות למשפט ועל פי חוקי משפט.