ממשלת הצדוקים בסוף ימי יוחנן
רכב
אבל מה הננו רואים מיד אחר זה כאשר בכעסו על חכמי ישראל נתן ידו אל הצדוקים ,שם נאמר בהברייתא המדוייקת במס' קדושין ד' ס"ו: ויאמר אלעזר בן פועירה הדיוט שבישראל כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך ,ומה אעשה אם אתה שומע לעצתי רומסם ,ותורה מה תהא עליה וכו׳ מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה ויהרגו כל חכמי ישראל והי׳ העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה. והנה פתאום היו כל סדרי הארץ לתהו ובהו ויהפכו לבלהות. ובלא חקירה, ובלא דין ומשפט ורק על פי הסתת איש אחד ,ובכח ידו לבד הוציא להורגים לא את האיש האחד לבד ,אשר חטא נגדו ,כי אם מסר לטבחים את כל ראשי חכמי ישראל ,עד כי הי׳ העולם שמם מחכמי הדור ,אשר מהם נהרגו ומהם ברחו מהארץ. והנה פתאום לפתע בטלו כל הסדרים במדינה וישובו הסדרים אשר היו שם בימי המלחמה על פי הנהגת המתיונים בשעה שהיתה תוקף הממשלה בידם.
ויכול להיות כי זה הוא גם דבר שני הנוסחאות השונות על חמטבעות אשר טבע יוחנן כהן גדול(כז). כי יש מהם כאלה אשר כתוב עליהם: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים" ויש מהן אשר כתוב עליהם: "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים".
כי בראשית ימיו היו שם שני כוחות שוים אשר נהלו יחד את כל דבר העם ,יוחנן והסנהדרין ,אשר היו דבר אחד עם העם.
יוהנן נהג בעיקרו של דבר את ההנהגה כלפי חוץ בנוגע לבני ישראל עם שכניהם מהעמים, ובפנים הי׳ הוא כנשיא והמוציא לאור את כל דבר הסנהדרין,
ועל כן יכול להיות כי מהימים ההם הוא שנמצאו בידינו המטבעות עם הכתוב עליהם שני מנהיגי העם יהד בעומדים זה בצד זה. אבל אחרי המאורע הגדול הזה ,אז חדשה נהיתה ,הסנהדרין כמו נתבטלה פתאום ,ראשי חכמי הדור העומדים ברשות עצמם מהם נהרגו ומהם ברחו מהארץ, ועל מקומם לא הוקם אחרת עומדת לעצמה ,כי אם בהיכל ממשלתו של יוחנן הוכנו גם כסאות למשפט אשר הצדוקים דנו שם תהת שמו של יוחנן והוא הי' שם לא לבד הנשיא כי אם ראש אב בית דין (יבואר לפנינו בפרק כ״ז).
אז שנו את נוסח המטבעות ,ויכתבו עליהם נוסח חדש(כח): "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים".
ונראה דבר הצדוקים והמעשים במדינה חוזרים לכל מראה פניהם בראשית ימי הצדוקים ,היינו בימי תקפם וגבורתם בימי היונים ,רק בדרך האפשר בימי ממשלת היהודים בארצם.
-------------------
הערה (כז): עי׳ מזה גם לשירער בחלק א׳ עמוד 269ובהערה 25, וגרעץ ח"ג עמוד 77 הערה 2.
הערה (כח): הערנו על דבר המטבעות רק להעיר על הדבר הנוגע לדברי הימים, אבל להגיד בזה דבר ברור אי אפשר כלל, כי רבו הסתירות, וכל הנאמר בזה אינו כי אם בגדר השערה רחוקה.
