עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/86

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫רכא‬

‫ ‫"‬ומצאנו גם כן שהצדוקים, היו מודים לדעת הפרושים בפירוש המקרא‬ ‫אף במקום שפשוטו של מקרא יתפרש באופן אחר כמו במצות תפילין שהמקרא‬ ‫סובל שני פירושים או שנאמר כי והי' לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך הוא‬ בדרך משל וכו' או שנאמר שפירושו על אות ממש שיתן על היד ובין העינים‬ ‫וכמדרש הפרושים, והנה במצות תפילין, הסכימו הצדוקים עם דעת הפרושים״‬ ‫ואמרו על מצוה זו שהיא אחת שהודו בו הצדוקים למדרש הפרושים (שבת‬ ‫ק״ח)״ אלה דבריו‪.‬‬

‫ורק תמהון הוא לראות איך הרשו להם על כל צעד וצעד להטעות את‬ ‫הקוראים.

‫והיכן הוזכר שם במס׳ שבת ד׳ ק״ח "שהיא אחת שהודו בה הצדוקים‬ ‫למדרש הפרושים״‪ ,‬והיכן אמרו זה על מצוה זו שם‪ ,‬והלא גם לא ידובר שם מזה‬ ‫כלל‪ ,‬והיכן הוזכר שום דרשה על יסוד מצוה זו לא לבד במס׳ שבת ד׳ ק״ח כי‬ ‫אם גם בכל הש״ס מראשו לסופו‪.‬‬

‫כל הדברים במס׳ שבת ד׳ ק״ח הנם רק זאת:‬ ‫זו שאילה שאל בייתוסי אחד את ר׳ יהושע הגרסי מנין שאין כותבין תפילין‬ ‫על עור בהמה טמאה (אמר ליה) דכתיב למען תהי׳ תורת ד׳ וכו׳ אלא מעתה על‬ ‫גבי עור נבלות וטרפות אל יכתבו אמר לו אמשול לך משל וכו׳ אלא מעתה ‫יאכלו אמר לו התורה אמרה לא תאכלו כל נבלה ואת אמרת יאכלו אמר‬ ‫לו קאלוס‪.‬‬ ‫ ועל הדברים כאלה שאין להם ענין כלל עם עצם מצות הנחת תפילין‬ ‫עצמה יאמר החכם ווייס:

"‬ואמרו על מצוה זו שה‬יא אחת שהודו בה הצדוקים למדרש הפרושים‬ (שבת ק"ח‪(.‬״‬ ‫אף שידע גם הוא שאין שם מכל זה דבר‪.‬‬ ‫ כי ‬אמנם כן לא הי׳ בזה לא מדרש של הפרושים‪ ,‬ולא הודאה של הצדוקים‪.‬‬ ‫הפרושים לא דרשו ולא חדשו בזה דבר‪ ,‬לפי שכל זה הוא קבלת האומה‬ ‫בדברי התורה, ובני ישראל עשו כן מימי עולם, ככל ידיעתם את המצות כולם‬ ‫הנאמרות בתורה אשר ידעו ענינם‪.‬‬

‫והצדוקים לא הודו בזה ביחוד‪ ,‬כי מעולם לא עמדו הצדוקים לחקור את‬ ‫המצות וענינם‪ ,‬ומעולם לא הושיבו מלומדים לחקור לא על תארי המצות‪ ,‬ולא‬ ‫על עניני דברי התורה‪ ,‬שלא הי׳ זה לא מלאכתם ולא ענינם‪ ,‬ולא נתנו לב לזה‬ כל עיקר. ‬ ‫בעניניס הכוללים אשר הי׳ שם הכרח להחליט דבר אחד לכל‪ ,‬שם קרו‬ ‫דברים ופרטים אחדים בתוך המשך של זמנים שונים אשר ה‬וכרחו להחליט דבר‬ ‫ולעשות מתוך הסכמת החלט‪ ,‬או לה‬תנגד בהחלט‪.‬‬

‫אבל בכל יתר הדברים‪ ,‬ובפרט בדברים הנעשים מכל אדם לעצמו‪ ,‬שם לא‬ ‫עשו דבר‪ ,‬ויניחו לכל אחד לעשות ולהתנהנ כרצונו‪ ,‬ורובם לא פרשו מדרכי כל‬ ‫העם בכל זה‪ ,‬ובלשון האשה הצדוקית במס׳ נדה ד׳ ל״ג "אע״פ שנשי צדוקים הן‬ ‫מתיראות מן הפרושים" וזה הי׳ בזמן שלא היתה יד הצדוקים תקיפה ביותר‪ ,‬והיו בזה‬ ‫ז‪מ‬נים שונים‪ ,‬ככל אשר יבואר מתוך הדברים לפנינו‪.‬‬ ‫