הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
רכ
והוא עצמו איזה שורות אחר זה יבוא ויבדא מלבו שלא לבד ביום השבת, כי אם שגם ביום טוב אסור בישול ,ושזה הוא דעת הצדוקים על פי עומק פשט הכתובים ,עד שבא ר׳ עקיבא ונתץ את עמודי ההלכה הקדומה והישנה. וכל זה נכתב לשם חקירה ,ולשם חכמת ישראל ודברי ימיו.
פרק כ״א.
ודברי ימינו אשר היו לשחוק אצל כל חוקרי אשכנז יחד נתנו מקום נם להחכם גרעץ לבנות בנין גדול באויר.
ובהיות הדברים גם נוגעים לכל דברינו על הצדוקים עלינו לבאר גם את זה. ואמנם כן כי הרשה לו החכם גרעץ במקום הזה להונות את הקוראים באופן גס מאד.
ובח"ג עמוד 113בא ויאמר:
"בכלל נראה כי בימי יוחנן הורקנוס נתרחבו חוקי הפרושים ,חלק מהם על ידי הרחבת והקצרת דברי התורה על ידי פירושים וביאורים מדעתם וחלק מהם על ידי חדשות אשר חדשו ,ועל כן הנה נפסלו אז נשים מעדות (יאזעפוס אלטטי' IV, 8, 15, שבועות פ־ד מ״א) ואסרו אז את הסירוס באדם ובבהמה (יאזעפוס שם , 8, 40 ספרא כ״ג כ"ד) אצל מלקות כתוב בתורה ארבעים ,אבל מפני שכתוב "ונקלה אחיך לעיניך" כי על כן קבע חק הפרושים ליתן אחת פחות מארבעים לבלי יבוא להוסיף (יאזעפוס שם , 8, 22מכות פ"ג מ"י) הכתובים בתורה וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך ,פירשו הם שהכונה שהפרשיות ההם אשר באו בהם ביחוד אחדות ד' ואהבתו וחסדו לעמו ולבלי לעבוד עבודה זרה צריכים לדיכתב ולשאת אותם על היד והראש" אלה דבריו.
הקורא דבריו אלה לתומו יחשוב כי בהמשניות ההם ,ולכל הפחות בדברי יאזעפוס ,יש שם כי כל זה נעשה בימי יוחנן הורקנוס.
שהרי אין תכלית דברי גרעץ להודיע לנו כי נשים פסולות לעדות וכי צריך להניח תפילין. תכלית דבריו הם לאמר שכל זה נתחדש ראשונה בימי יוחנן הורקנוס, אבל הלא בכל המראה מקומות ההם אשר ציין ורשם אין גם זכר מזה. ותהי להיפך כי לא לבד בדברי המשנה כי אם שגם בדברי יאזעפוס הנה גם כל דבריו מזה הנם מדין תורה גמור. ובראשית דבריו מכל זה (IV, 8, 4) יאמר מפורש:
"כל דבריי כתבתי כפי אשר הניחם משה (בתורה) והנחתי ידי מכל מליצה לפארם ,ונם לא הוספתי דבר אשר לא צוה משה." ואמנם כי ככל הדברים הבדוים ,אשר הכותבם יודע בעצמו כי הנם הבל, ולא ישים אליהם לב גם הוא ,אף כן עשה בזה גם החכם גרעץ.
כי במקום אחר יכתוב הוא עצמו לגמרי להיפך.
והנה חשב בזה את מצות תפילין לחדשה אשר בדו להם הפרושים בסוף הימים בימי יוחנן הורקנוס דהיינו כבר בימי הצדוקים ,ובעצם ימי התנגדותם.
