עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/83

‫‪438‬‬

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ ‫ובכל זה יאמר‪:‬‬ "‬עד בוא ר' עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ותהי ליסוד מוסד‬ ‫ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים גם הלכות הפרושים הקדומה נשען‬ ‫עליהם‪.‬״‬

‫אבל הלא הדבר להיפך‪ ,‬שהרי אך ר׳ עקיבא הוא האוסר תחומין של‬ ‫אלפים‪ ,‬ודריש זה במשנת סוטה ד' כ״ו‪ :‬מקרא (במדבר ל"ה) הכתוב במגרשי‬ ‫הלוים ועריהם‪.‬‬

‫והיש קץ לדברי רוח‪ ,‬אשר גם מתחלתן לא נבראו כי אם להכחיש את‬ ‫דברי ימינו.‬‬

‫אבל אם החכם גייגער רואה בהמשנה בעירובין ריש פרק ו' ששם נאמר‬ ‫מפורש כי הצדוקים נהגו איסור לא לבד באיסור הוצאה ברשות הרבים‪ ,‬כי אם גם‬ ‫בחצר ובמבוי‪ ,‬עד שגם לא הודו להיתר עירוב ושיתוף‪.‬‬

‫הנה יעשה רעהו ונושא כליו החכם ווייס את הדברים פלסתר‪ ,‬לגמרי להיפך‬ ‫וגם כן ממשנה זו עצמה במס׳ עירובין.‬ ‫ובעמוד ‪ 119‬יאמר על הצדוקים‪:‬‬ "לא היו מודים בעירוב והכחישו איסור הוצאה בשבת (עירובין פרק ו' מ״א)״‬ ‫אלה דבריו‪.‬‬

‫והנה בא האחד ומעיד לנו בשם המשנה הזאת שלא לבד שהי' להם איסור‬ ‫הוצאה דאורייתא‪ ,‬כי אם שקיימו וקבלו גם סייג ותקון דרבנן שיש בזה גם בחצר‬ ‫ובמבוי‪ ,‬והוסיפו עוד לאסור גם חצר מעורבת‪.‬‬

‫והשני יעיד לנו בשם המשנה הזאת עצמה כי לא לבד שלא נהגו באיסור‬ ‫דרבנן שיש בזה כי אם שהכחישו גם לאיסור הוצאה עצמה‪.‬‬ ‫ ועל שולחן אחד שניהם כזב ידברו‪ ,‬ובמשנה שם אין שם לא דברי זה‬ ולא דברי זה‪.‬‬

‫וכל דברי המשנה שם אינם כי אם זאת שהצדוקים אינם מודים בתקנת‬ ‫חכמים שצריך ערוב, והם יטלטלו גם בלא עירוב‪ ,‬לפי שבאמת אין זה כי אם‬ ‫תקנת חכמים‪ ,‬וככל תקנות חכמים פקרו בריש גלי ‬ובפומבי‪ ,‬וזה הי׳ כל עיקר יסוד‬ ‫דבריהם לאמר שאינם רוצים לשמור תקנות חכמים‪.‬‬

‫ואין במשנה זו שום דבר חדש בנוגע להצדוקים כי אם את אשר כבר‬ ‫נתבאר שהיסוד אשר עשו להם הצדוקים מימי יוחנן הורקנוס ואילך הי׳ זה שאינם‬ חפצים בתקנות דרבנן. ‬ ומה אפשר לאמר על לשון ערומים אשר בחר לו החכם גייגער בראשית‬ ‫דבריו (הועתק בפרק הקודם) וכתב:

"מצות שבת היתה חביבה מאד בעיני שבי הגולה‪ ,‬ועליה הזהירו עזרא‬ ‫ונחמיה מאד וכו׳ איסור הבערה מפורש בתורה‪ ,‬וגם במן מצאו את אשר תאפו‬ ‫אפו ואת אשר תבשלו בשלו, ופירשו זה מערב שבת״ על כן החמירו וכו׳‪.‬״‬ ‫ אבל האם הם פירשו זה מערב שבת‪ ,‬והלא הדבר מפורש כן בהכתובים‬ ‫עצמם‪ ,‬והלשון בשמות ט"ז כ"ג: ‬ "ויאמר אלהם הוא אשר דבר ד׳ שבתון שבת קדש לד׳ מחר את אשר‬ ‫תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר‪.‬״‬ ‫