434
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
והנה הכל טוב ויפה ,רק שדבר אחד חסר ,כי החכם גייגער וכל חביריו הכותים והקראים לא ראו דברי הכתובים במקומם.
והנה יאמר לנו כי המאמר הכולל הבא בדברי התורה "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" ענינו רק שמותר לצלות את קרבן הפסח ,אך לבשל לביתו אסור בפסח ובכל שאר יום טוב.
אבל הלא הדברים שם אינם כלל על יום ראשון של פסח לבד ,כי אם גם על יום השביעי של החג הזה אשר אין בו זבח פסח.
ולשון הכתובים שם (שמות י"ב) ט"ז הם: "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהי' לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם."
ומפורש שזה הולך על יום השביעי כמו על יום הראשון ,ועל שניהם הוא אומר "כל מלאכה לא יעשה בהם" ועל שניהם הוא אומר "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם". ואם על יום ה־אשון יכלו גייגער והכותים לבדות הבלים שמאמר כולל כזה ילך רק להתיר צליית הפסח ולא כל צרכי אוכל נפש ,הנה לא ראו שזה עצמו נאמר גם על יום השביעי שאין שם זבח פסח.
וכל זה גרם להם את אשר בבואם לחקירת חכמת ישראל היו כחולמים, עינם ולבם הי׳ להפך הכל לתהו ובהו ,וכיון שמצאו איזה דרך לזה שכחו מתוך שמחתם ולא ראו נם את אשר בין עיניהם(כז). ואך בהשתוממית אפשר לראות דרכי חקירה כאלה גם אלו לא הי' נאמר מפורש בכתוב גם יום השביעי.
ואיזה דרך יוכל איש השם עיניו ולבו לדבריו לאמר כי מאמר כולל כזה "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" אינו בצרכי איש וביתו ,כי אם לאמר שמותר לצלות הפסח. עכשיו הנה הדבר מפורש בכתוב הזה עצמו ובכל זה הנה גם זה לא הי׳ די לאלה.
ועל דברי תהו כאלה הי׳ אפשר עוד לקרוא ולאמר "ובכל מקום אשר הי׳ זה נגד פשט דברי התורה דרשו והוסיפו וגרעו".
ולא ידעו כל חוקרי אשכנז כולם יחד את דבר יסוד התורה, ככל אשר כבר נתבאר זה בדברינו על דבר "המשנה ביסודה".
ועוד גם יותל מזה כי לא ידעו כולם יחד ולא שמו אל לב ,כי דברים כאלה אשר נמסרו להנהגת כל העם כולם בביתם מקטנם ועד גדולם ,הנם גם הרבה
הערה (כז): ואין אני חפץ לדבר במקום הזה על מה שלא ידעו ולא הרגישו ההבדל בכל דברי התורה שבשבת וביום הכיפורים נאמר בכל מקום "כל מלאכה לא תעשו" וביום טוב נאמר "כל מלאכת עבודה לא תעשו" והתורה דקדקה כן בכל מקום.
ובמקום הזה נאמר גם אצל יום טיב ״כל מלאכה לא יעשה בהם״ מפני זה עצמו לפי שהי׳ צריך לכתוב אחר זה "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" שזה אפשר לומר רק אחרי מה שנאמר לפני זה ״כל מלאכה" ,ועל כן באמת נכתב במקום הזה כן.
וכל זה יבואר לנו במקומו, כי במקום הזה למותר לבאר זה אחרי אשר גם בלא כל זה הדברים מבוארים כל צרכן.
