עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/80

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ריח‬

‫ ‫למעלה מקבלה כפירוש דברי התורה אשר היו צריכים למסורת ולחכמי התורה‬ ‫ובתי מדרש‪. ‬‬ ‫לא כן דברים כאלה אשר הנם גם חיים יחד עם העם עצמו‪ ,‬והנם גם‬ ‫למעלה מזיל קרי בי רב‪.‬‬

‫אבל החכם גייגער יש לו בזה דברים ברורים כי רק ר' עקיבא הוא יסד‬ ‫הלכה חדשה‪ ,‬ויאמר ביסוד דבריו: ‬ "‬עד בוא ר' עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה ותהי ליסוד מוסד‬ ‫ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים וגם הלכות הפרושים הישנה‬ ‫נשען עליהם‪.‬״‬

‫ולעומת זה הוא יודע דברים ברורים מההלכה הישנה שלפני ר׳ עקיבא ויאמר:‬ "הן אמת לא נורע אם הצדוקים התירו הבישול ביום טוב‪ ,‬ואם גם נניח כי‬ ‫התירוה לא התירו הבערה שלא לצורך בישול ושום דבר אשר איננו למאכל‬ ‫ולמשתה‪ ,‬ועל פיהם אמרו בית שמאי "המחזיקים בהלכה קדומה" לא יחם אדם‬ חמין לרגליו אלא אם כן ראוין לשתיה ובית הלל מתירין‪.‬״‬

‫ומה נעשה להם לאלה שרצו להיות לחוקרי חכמת ישראל מבלי לדעת‬ ‫בה דבר‪.‬‬

‫כי דוקא בדבר הזה דברי ר׳ עקיבא ודברי בית שמאי אחת הם‪ ,‬ור׳ עקיבא‬ ‫לא לבד שיסבור כבית שמאי כי אם גם עוד יותר מהם‪.‬‬ ‫ ועי׳ פסחים ד׳ ה׳ תניא נמי הכי אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם‬ ‫מערב יום טוב וכו׳ דברי ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר‬ ‫אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם ומצינו‬ ‫להבערה שהיא אב מלאכה וכו׳ אמר רבא שמע מינה מדר׳ עקיבא תלת שמע‬ ‫מינה אין ביעור חמץ אלא שריפה וכו׳ ושמע מינה לא אמרינן הואיל והותרה‬ ‫הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך‪.‬‬

‫והנה בא גייגער ומלמדינו פרק גדול "כי על פי הצדוקים יחזיקו בית שמאי‬ ‫בהלכה קדומה‪ ,‬לבלי להתיר הבערה שלא לצורך בישול‪ ,‬עד בוא ר׳ עקיבא והוא‬ ‫כלה ליסד את ההלכה החדשה‪ ,‬ויתוץ את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים‬ ‫ונם הלכות הפרושים הקדומה נשען עליהם"‪. ‬‬ ‫ולפנינו ולעינינו כי דוקא ר׳ עקיבא יסבור שלא הותרה הבערה שלא לצורך‬ ‫בישול‪ ,‬והוא סובר ‬זה גם מדין תורה ולא מחומרא מדרבנן‪ ,‬שהרי יליף בזה‬ ‫דתשביתו מערב יום טוב‪.‬‬

‫ואף שיש בזה גם צורך מצוה‪ ,‬בכל זה יסבור שלא הותר זה ביום טוב‬ ‫לפי שצריך שיהי׳ הבערה לצורך בישול ומתוך לא אמרינן‪.‬‬

‫ומה תועלת בגבובי דברים אשר כולם אינם כי אם חסרון ידיעה‪.‬ ‬ ‫וכבר נתבאר לנו כי לא לבד שאין דברי בית שמאי הלכה קדומה נגד‬ ‫הלכה חדשה‪ ,‬כי אם שגם אין בכל דבריהם מראש הש"ס לסופו שום דבר‬ ‫ביסודי ההלכה‪ . ‫ כל דבריהם ודברי בית הלל אינם כי ‬אם לפרש דברי המשנה ביסודה‪ ,‬וגם‬ ‫להעמיד ‬גירסתה‪ ,‬ולהגדיר סוף דבריה‪.‬‬ ‫