הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ריז
ואחרי כי דיני שבת ויום טוב הנם באמת כוללים עיקר היותר גדול ממצוות התורה בחיי העם ,ואינם לא מדברים המסורים לבית דין ,ולא מדברים שבמקדש הכוללים את כל העם יחד ,כי אם שהנם דברים של כל אחד ואחד לעצמו. כי על כן עלינו לשום לב לדבריו אלה ,ונעתיק בזה את כל יסודי דבריו שם אשר גם יאמר עליהם כי הנם יסוד שיטתו ,ובעמוד 13יאמר בלשון מדברת גדולות:
עד הנה לא נודע תוכן ההבדל העצום אשר בין הצדוקים לפרושים וכו׳ וכנגדם הפרושים וכו' ויהי את נפשם (של הפרושים) לקשור את לב העם עליהם במנהגים ותקנות חדשות וכו׳ ובכל מקום אשר הי׳ זה נגד פשט דברי התורה דרשו והוסיפו וגרעו והראו כי אין זה סתירה ,והראו כי לא לבטל דברי תורה באו כי אם לפרשה ולמלאות דבריה והמציאו המצאות וערמות(כו) למען יקומו שניהם יחדיו דברי התורה ולחץ ההמוני ובל עוד אשר קמו הצדוקים נגדם ואמרו ראה זה חדש הוא וכל תקנותיהם אין להם לא שורש ולא עיקר בתורה אבל הן מבטלות דבריה וכו׳ ויאריכו העתים ותרב הפרצה ותחת כי בראשונה עוד לא הרחיקו הלאה ויהי הקשר בין תורת הצדוקים ובין תורת הפרושים עוד אמיץ ,במשך הזמנים הי׳ ההבדל הולך וגדול ובקנאה יתירה התאמצו (הפרושים) לסור מדרכי הצדוקים וכו' עד בוא ר׳ עקיבא והוא כלה ליסד את ההלכה החדשה, ותהי ליסוד מוסד ויתצו את כל העמודים אשר הי׳ בית הצדוקים וגם הלכות הפרושים הקדומה נשען עליהם וכו׳.״
העתקנו את כל הדברים האלה לראות מהם עד כמה לא ידעו כל החוקרים האלה דבר בנונע להמשנה בכלל ובנוגע לר׳ עקיבא בפרט ,והרשו להם לדבר על עולם מלא אשר לא ידעו שם ולא כלום. ואחרי כל הדברים הבטלים האלה יאמר שם עמוד 16בנוגע לשבת ויום טוב: "מצות שבת היתה חביבה מאז בעיני שבי הגולה ,ועליה הזהירו עזרא ונחמיה מאד וכו׳׳, איסור הבערה מפורש בתורה, וגם במן מצאו את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ופירשו זה מערב שבת ,ועל כן החמירו על הבישול ורוב האיסורים האלה הנהיגו גם בחגים ובמועדים ,יען כי גם בהן נאסרה מלאכה, רק באיסור בישול הקילו ,הן באמת לא נודע "אם הצדוקים התירו הבישול ביום טוב״ ואם גם נניח כי התירוה לא התירו הבערה שלא לצורך בשול ושום דבר אשר איננו למאכל ולמשתה ועל פיהם אמרו בית שמאי ״המחזיקים בהלכה קדומה״ לא יחם אדם חמין לרנליו אלא אם כן ראוין לשתיה ובית הלל מתירין, ועוד שם בגמרא ׳ביצה ד׳ כ״ג בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין ,והמשנה שם סתמה כבית הלל ,והכותים באמת אומרים כי גם ביום טוב אסור לבשל, והכתוב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם הכתוב בחג המצות וממנו נשמע שכל המלאכות הצריכות לבישול מותרות ביום טוב הם אומרים כי ענינו רק על קרבן פסח ,והוא מותר לצלותו ביום טוב, אך לבשל לביתו אסור בפסח ובכל שאר יום טוב וגם הקראים נחלקו בדבר" אלה דבריו.
הערה (כו): בנוגע לדבריו אלה נשוב עליהם בההשלמות.
