הצדוקיםוהמאורע הכולל בימי יוחנן
רטו
שבתורה על פי הנודע להם ממשפט הגמול אצל הרומיים, כי המתואר הזה מונח בטבע הכרת האדם את המשפט והצדק וכו׳ ועתה פירוש זה החק של עין תחת עין שהוא מכוון על תשלומי ממון לא לקחו להם משום אומה, אבל הי׳ מקורי אצל היהודים "ואזנו וחקרו ויסדו אותו מצד הכרתם הפנימית״ מן הצדק "ולפי מדרנת ההשכלה אשר התנשאו עליה במשך הזמנים״. ואין אני רוצה לדבר בזה מהשקפת האמונה בתורת ד׳ וחוקיו על ישראל, כי דברינו במקום הזה ,הנם רק מתוך חקירת חכמת ישראל, חקירה חפשית אשר אין לה בעולמה כי אם החקירה עצמה.
אבל הלא דוקא מתוך חקירת חכמת ישראל יראה כל מעיין וחוקר כי הדבר להיפך.
שהרי לא היו בני ישראל צריכים לעלות ממדרגה למדרגה בהשכלתם עד כדי לבוא למדרגת הרומיים לשלם נזקי הגוף בתשלומי ממון.
כי הנה לפנינו שמדרגת השכלת התורה בזה היא על מעלה גבוהה כזו עד שהי׳ הכרח שיבוא מפורש בתורה לבלי ישולם תשלומי ממון גם במיתה.
והנה לא התבונן בדברים פשוטים כאלה במקום אשר דבריו אינם בנוגע לאיזה דבר פרטי כי אם לכל דבר תורת ישראל, לכל דבר התורה בכללה, עד שיאמר: "על כן גם משפט הגמול אשר הונה בחק הזה מתחלף הוא ומשתנה להיות באופן אחר אצל עם אחר אשר עלה ממעלה אל מעלה בסולם ההשכלה מאשר הי׳ אצל העם ההוא עצמו בעוד שעמד על הסולם ההוא במדרגה למטה."
ומה נוכל לאמר למעפר בעפר באופן גס כזה נגד התורה בכללה, ובכל זה לא שם לב גם להדבד שהוא עומד בו. שהרי זה ודאי שעל המדרגה הגבוהה הזאת כבר עמדה תורת ד׳ מראש ומבראשונה, ועל מדרגה עוד יותר גבוהה מזה, עד שהוכרחה התורה להוציא מפורש מתוך זה את חייבי מיתה וחייבי גלות.
ולא ידע החכם ווייס כי תורת ישראל הנה היא סופם של כל מדרגות ההשכלה אשר בני אדם גם עדין לא הגיעו אליהם. והחכם ווייס הי׳ כל כך נחפז בדרכו במקום הזה עד כי יסתור גם את עצמו.
הנה יסוד דבדיו אשר יתחיל בהם הוא לאמר: ״הריב עם הצדוקים והנצוה עליהם הוציא לאור כמה דינים בענינים שונים, בזמן ההוא נמצא הרזשם הראשון למדרש על חק התורה: עין תהת עין, שכונתו תשלומי עין נגד דעת הצדוקים שהיו אומרים עין ממש."
והנה כי כן בא הדבר בזמן ההוא ראשונה היינו בימי שמעון בן שטח רק מפני נצחונם נגד הצדוקים וריבם עמהם.
ופתאום איזה שורות אחר זה יהפוך את ידו ויאמר:
"ועתה פירוש זה החק של עין תהת עין שהוא מכוון על תשלומי ממון לא לקחו להם משום אומה אבל הי׳ מקורי אצל היהודים, ואזנו וחקרו ויסדו אותו מצד הכרתם הפנימית מן הצדק ולפי מדרגת ההשכלה אשר התנשאו עליה במשך הזמנים.״
