428
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
והוא לא לבד קבלה כי אם גם יוצא מפורש מדברי הכתובים באין מקום לנטות מזה ימין ושמאל(כג). ויש לנו מקום אחר בתורה ששם באו שני הדברים יחד מפורשים בתורה על מקומו.
והוא בדין שור שהמית איש ,ששם מפורש בכתוב "וגם בעליו יומת" מפורש אחר זה "אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו", ולשון הכתוב (שמות כ"א כ״ט):
ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת. אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו. וזה הי׳ הכרח לפרש במקום הזה עצמו ואי אפשר הי׳ לסמוך על הנאמר שם לפי שגם זה הוא מה שנהרג אדם, אשר שם גם בשוגג חייב גלות, לא ניתן לתשלומין ולדין כפר, ועל כן הי׳ הכרח לפרש זה במקומו.
אבל זה ודאי שתרגום הכתוב של "וגם בעליו יומת" הוא כמו שתרגם אונקלוס "ואף מריה יתקטל" ואי אפשר לתרגם בענין אחר.
ובכל זה ידענו מדברי הכתוב שהכונה רק בדברי הרמב־ם ז"ל "שהוא ראוי לעונש גדול" אבל ניתן לתשלומין בתורת כפר פדיון נפשו.
ולשון הר"א אבן עזרא שם "אין ספק כי אין כופר למומתי בית דין על כן אמרו מעתיקי הדת כי וגם בעליו יומת מיתתו בידי שמים, הנה יהי׳ זה יומת לפי דעתי כמו עין תחת עין שהוא ראוי שיומת אם לא יתן כופר נפשו" אלה דבריו. ואחר שידענו זה מדברי התורה שדין "וגם בעליו יומת" ניתן לתשלומין ולדין כופר, שוב אין שם כי אם תשלומין.
וכן ממש הוא עם עין תחת עין ורגל תחת רגל, פירוש המלות ותרגומן הוא ממש, וגם בזה כונת התורה כמו בדבריה "וגם בעליו יומת״ שהוא ראוי לעונש גדול כזה וידע בנפשו שעבר על דבר גדול מאד, אשר ראוי להשמר ולהזהר.
אבל כמו שם כן גם בזה יוצא מפורש מדברי התורה שניתן לתשלומין, ולדין כופר.
ולא יוכל להיות בזה אפי׳ נדנוד ספק כלל שעצם דין התורה אצל עין תחת עין ורגל תחת רגל, הוא שניתן לתשלומין, כמו שלא יוכל להיות שום ספק שהדבר כן אצל "וגם בעליו יומת". והחכם ווייס הי׳ כאן גם למהפך בזכותן של ישראל כדי להפוך בלהות על תורתם:
ויאמר שם "והראשונים בין העמים אשר הי׳ להם החק לשלם נזקי חגוף בתשלומי ממון היו הרומיים, והנה זה טעות לחשוב שהפרושים תארו החק הזה
הערה (כג): ומתוך זה עצמו, שעין תחת עין הוא ממש רק שניתן לתשלומי כפר, סבר שם ר' אליעזר שעל כן צריך להיות עין תחת עין ממש ושמין דין ממון בניזק ולא במזיק.
והוא הנאמר שם בגמרא (פ"ד) "תניא רי אליעזר אומר עין תחת עין ממש, ממש סלקא דעתך, ר' אליעזר לית ליה ככל הני תנאי וכו' אמר רב אשי לומר שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק".
והיינו דתשלומין צריך לדון בהם דין עין ממש, ואינו משלם דמי הניזוק כפי עינו של ניזק כי אם דמי עינו של מזיק, שהרי עינו הי' ראוי לנקר, רק שניתן לתשלומין, אבל זה הוא עינו של מזיק ולא של ניזק וכמו בכפר שור שהרג אדם שהוא דמי מזיק, וע"ש בתוס' פ"ד ד"ה אלא.
