עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/70

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ריג‬

‫ ‫כי כל זה בא רק על ידי הבייתוסים‪ ,‬אשר אך בזמן האחרון הרימו ראשם גם הם‬ ‫וכו׳" אלה דבריו‪.‬‬

‫ובמקום הזה הנה זה עוד יותר כי הדבר בא גם מפורש על שם הבייתוסים‪,‬‬ ‫ולא על הצדוקים ביחוד‪.‬‬ ‫והרב ראפאפורט בדברי שלום ואמת עמוד ‪ 14‬יאמר:

"האמנם נמצא במגלת תענית פ"ד וז״ל ועוד שהיו בייתוסים אומרים עין תחת‬ ‫עין (שמות כ"א) סימא עינו של הבירו יסמא את עינו שיהיו שוים כאהד, ופרשו‬ ‫השמלה לפני זקני העיר (דברים כ״ב) הדברים ככתבן‪ ,‬וירקה בפניו שתהא רוקקת‬ ‫בפניו ע״כ, אולם אין ספק אצלנו שכל אלה הדברים הם מהמוסיף על מג״ת באיזה‬ ‫מקומות דברים מעצמו ולפי זמנו המאוחר (יעוי׳ ע״מ‪ ,‬אקרא) ושם ידע המוסיף‬ ‫כבר מקראים‪ ,‬וקרוב כי פה משים דעת הקראים שבימיו בפי הבייתוסים הקדמונים"‬ ‫אלה דבריו‪.‬‬

‫ולהחכם ווייס לא הי׳ די לאמר שאין זה הוספה בטעות כי אם שכן אמרו‬ ‫באמת הבייתוסים‪ ,‬ויבוא ויטעה את הקוראים כי יש לו דברים מפורשים שזה הוא‬ ‫דעת הצדוקים בכלל מראש מקדמי ארץ‪ ,‬וכי שמעון בן שטח וחביריו הם בטלו‬ ‫זה מפני ריב הצדוקים והנצוח עליהם‪.‬

‫ואמנם כן כי לא הסתפק ההכם ווייס בזה כי אם שהנהו בא לאמר לנו גם‬ ‫דברים שלא שמעתן אוזן מעולם ויקחם מתוך יסודי דברי גייגער‪. ‬‬ ‫לאמר כי לא באו הצדוקים לחלוק על הקבלה כי אם שחכמי התורה (הפרושים בלשונם) הם שנו דת ודין ממה שהי׳ לפני זה‪ ,‬וננד זה עמדו הצדוקים‬ ‫בצדקתם הגדולה וביושר לבבם‪ ,‬עד שיהפוך לנו החכם ווייס את הכל ויאמר‪:‬‬ "בזמן ההוא נמצא הרושם הראשון למדרש על חק התורה‪ :‬עין תחת עין‬ ‫שכונתו תשלומי עין (ב"ק פ״ג מכילתא משפטים) נגד דעת הצדוקים שהיו אומרים‬ ‫עין ממש‪.‬" ‫ ומפני שאין ההכם ווייס יחיד בטענה זו על הקבלה מדין עין תהת עין‪,‬‬ ‫וכבר ישתמשו בזה גם כל הלבלרים למיניהם‪ ,‬אי אפשר מבלי לבאר הדבר גם‬ ‫במקום הזה‪.‬‬

‫ואמנם כן שגם אילו לא הי׳ לנו קבלת האומה בדברי התורה כי דין עין‬ ‫תהת עין ניתן רק לעונש ממון‪ ,‬היינו יכולים לדעת זה גם מעצמינו מתוך דברי‬ ‫התורה המפורשים‪.‬‬

וכן הדבר שזה ודאי שזה קבלה פשוטה כי עין תחת עין הוא לדין ממון‪.‬‬ ‫ובמשנה במס׳ בבא קמא ד׳ פ"ג‪ :‬לא נאמרו על זה לא דרשות ולא לימודים‬ ‫ולשון המשנה עצמה הוא ככל דיני יסודי התורה הפשוטים‪:‬‬ ‫ החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת‬ ‫ובבושת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאלו‬ ‫הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה הי׳ יפה וכמה וכו׳‪".‬‬

‫וכל זה הוא מיסודי המשנה אשר כבר גם נקבעו בכל לשונם לא לבד‬ ‫לפני ימי שמעון בן שטח כי אם גם לפני ימי שמעון הצדיק ככל קבלות האומה‬ ‫בדברי התורה אשר כבר נקבעו אז וכמו שכבר נתבאר לנו כל זה.‬‬ ‫