עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/71

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪420‬‬

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ ‫אבל גם אם לא היינו יודעין זה מתוך קבלת האומה‪ ,‬היינו יכולים לדעת‬ ‫זה גם מעצמינו מתוך דברי התורה המפורשים‪.‬ ‬ ‫וראשונה עלינו לדעת שטעו כל המדברים מזה וחשבו שהקבלה היא שתרגום‬ ‫של עין תהת עין הוא ממון‪.‬‬

‫ואין זה כי אם טעות פשוט‪ ,‬ומפורש בדברי אונקלוס (שמות כ"א כ׳״ד)‬ ‫״עינא חלף עינא שנא חלף שנא ידא חלף ידא רגלא חלף רגלא״‪.‬ ‬ ‫וכן תרגם גם בויקרא כ"ד י"ט ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן‬ ‫יעשה לו שבר תחת שבר עין תהת עין וכו׳ וג‬בר ארי יתן מומא בחבריה כמה‬ ‫דעבד כן יתעבד ליה תברא חלף תברא עינא חלף עינא שנא חלף שנא וכו׳״‪.‬‬

‫אבל דין המשנה החובל בחבירו חייב עליו משום חמשה דברים ״נזק וכו׳‬ ‫כיצד סימא את עינו וכו׳ רואין אוהו וכו׳״ הוא משום שעונש התורה ניתן‬ לתשלומי כפר‪.‬‬

‫וזה שעין תהת עין ושן תהת שן ניתן לתשלומי כפר הרי יוצא מפורש‬ ‫מדברי התורה‪.‬‬ ‫ שהרי מקרא מלא הוא בתורה (במדבר ל״ה) ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר‬ ‫הוא רשע למות וכו׳‪ ,‬ולא תקהו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ‬ ‫עד מות הכהן ולא תחניפו את הארץ אש־ אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ‬ ‫ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו (ולא תקחו כופר לא‬ ‫יפטר בממון רש״י שם)‪.‬‬

‫ומבואר לנו ומפורש שהוציאה התורה רק את הרוצח לבד‪.‬‬

‫ואף שנאמר גם מפורש "‬מות יומת הרצח" בכל זה הוצרכה התורה לפרש‬ ‫לנו שלא נחשוב שאף שהוא ראוי מדין התורה להיות ״מות יומת הרצח״ בכל זה‬ ‫נוכל להחליף זה על תשלומי כפר, וביארה לנו התורה מפורש שאצל רצח אין‬ ‫הדבר כן‪ ,‬ומות יומת הרצח דוקא הוא‪ ,‬ולא ניתן זה לתשלומי כפר.

‫והוסיפה לבאר גם הטעם מדוע הדין כן בהורג נפש ״ולא תחניפו את הארץ"‬ וכו׳ ולארץ לא יכפר כי אם בדם שופכו״‪.‬‬

‫ואיזה ספק יוכל להיות אחר זה כי עין תחת עין ניתן לתשלומי כפר‪.‬‬ ‫והן דברי הברייתא בגמ׳ ב״ק פ״ג שם:

‫ואם נפשך לאמר הרי הוא אומר לא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא‬ ‫רשע למות לנפש רצה אי אתה לוקח כפר אבל אתה לוקח כפר לראשי איברים‬ ‫שאין חוזרין‪.‬ ‬ ‫ומבואר גם מדברי הברייתא שאין הכונה שתרגום עין תחת עין הוא ממון‬ ‫כי אם שהכונה שעין תחת עין ניתן לתשלומי כפר‪ ,‬וזה הוא מפורש לשון הברייתא‬ ‫"אבל אתה לוקח כפר לראשי איברים"‪. ‬‬ ‫והננו רואים עוד שגם בחייבי גלות ביארה זה התורה ופרטה זה גם שם‪.‬‬ ‫ואף שיש לנו פרשיות שלמות בתורה מפורש שה‬הורג נפש בשגגה חייב‬ ‫גלות‪ ,‬וחייב לשבת שם עד מות הכהן הגדול‪ ,‬ושם בספר במדבר (ל"ה) פרשה‬ ‫שלמה בכל פרטי דיני עיר מקלטו ונאמר שם "וישב בה עד מות הכהן הגדל‬ ‫אשר משח אותו בשמן הקדש" ופרשה שלמה בספר דברים י"ט "שלוש ערים‬ ‫תבדיל לך וכו׳ וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת‬ ‫