עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/69

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪424‬‬

‫הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫ ‫וירקה בפניו וכו׳ ממש כלומר על שטח הפנים כלם בטלו בימי שמעון בן‬ ‫שטח (מגילת תענית פ״ד) על דבר אחד רבו שמעון וחבריו עם הצדוקים בחזק גדול‬ ‫והתמידה המריבה שמנה ימים עד שנצחו את הצדוקים‪ ,‬שהצדוקים אמרו שקרבן‬ ‫התמיד בא משל יחיד וכו׳ ואם גם שלא נזכר בפירוש כי בימי שמעון (בן שטח)‬ ‫אירע כן‪ ,‬״אין להטיל ספק ‬בזה״. ‬המאמר "‬כשגברו עליהם ונצחום״ מורה על מריבה‬ ‫חזקה וניצוח הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון (בן שטח) ותחת ממשלת ינאי (גרעץ ח״ג‬ ‫עמוד ‪(472‬" אלה דבריו.

‫והנה הוא עצמו ישאל על כל דבריו שהרי אין זכר שהי׳ זה בימי שמעון‬ ‫בן שטח‪ ,‬וישיב על זה כי ״אין להטיל ספק בזה״ כי המאמר ״כשגברו עליהם‬ ‫"ונצחום״ מורה על מריבה חזקה וניצוח הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון בן שטח‬ ‫ותחת ממשלת ינאי (‬גרעץ ח״ג)".‬‬

‫אבל הלא בכל פרק ד׳ ממגילת תענית אין זכר כלל מהדברים האלה‬ "‬כשגברו עליהם ונצחום״‪.‬‬

‫והחכם ווייס השכיל את ידיו וכתב בסוף כל דבריו אלה את הענין מקרבן‬ ‫התמיד שזה בא בפרק א׳ ושם בסוף נאמר "‬וכשגברו עליהם ונצחום" למען אשר‬ ‫יהי׳ אפשר לו להטעות את הקוראים ולסיים על הכל יחד‪:‬‬ ‫‪"‬ואם כי לא נזכר בפירוש כי בימי שמעון בן שטח אירע כן אין להטיל‬ ‫ספק בזה‪ ,‬המאמר "‬כשגברו עליהם ונצחום״ מורה על מריבה חזקה וניצוח‬ ‫הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון בן שטח‪.‬״‬

‫אבל הלא זה בא רק על המחלוקת על קרבן התמיד בפרק הראשון ממגילת‬ ‫תענית‪ ,‬ובפרק ד׳ אין גם זכר מן "כשגברו עליהם ונצחום"‪.‬‬

‫והלא עיקר דברי ווייס במקום הזה הוא דבר עין תחת עין‪ ,‬ופרשו השמלה‪,‬‬ ‫וירקה בפניו‪ ,‬ועל זה באו כל דבריו לאמר:‬ ‫״בזמן ההוא נמצא הרושם הראשון למדרש על חק התורה: ‬עין תחת עין‬ ‫וכו׳ גם הפירושים אשר פירשו הצדוקים את החק של מוציא שם רע וכו׳ וכמו‬ ‫כן המאמר וירקה בפניו וכו׳ ממש כלומר על שטח הפנים כלם בטלו בימי שמעון‬ ‫בן שטח (מגילת תענית פ׳׳ד)‪.‬״‬

‫אבל היכן הוזכר שם שמעון בן שטח‪ ,‬והלא גם הדברים האלה "כשגברו‬ ‫עליהם ונצחום" שהוא סומך עליהם על פי גרעץ לא הוזכרו שם כי אם בפרק א׳‪,‬‬ ‫אשר הנם לגמרי דברים שונים שאין להם ענין כלל עם פ"ד‪.‬‬

‫שם בפרק א׳ ידובר על ״מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא״‪.‬‬ ‫ובפרק ד׳ ידובר על ״בארבעה עשר בתמוז עדא ספר גזירתא"‪.‬‬

‫ואמנם כי תחת לסמוך על גרעץ בדבר שאין לו ענין עם זה כלל הי׳ לו‬ ‫להחכם ווייס לראות דברי גרעץ אשר כתב ‬בהלכו לתומו בח"ג עמוד ‪:89‬‬

‫״ספק גדול הוא אם הצדוקים בראשית ימיהם ידעו כל עיקר לחלק בין‬ ‫דברים הכתובים בתורה לדברים המסורים‪ ,‬ותה‬י להיפך כי נראים הדברים שאך‬ ‫ברבות הימים ה‬תחילו להבין זה על ידי הריבות עם חכמי התורה (עם מתנגדיהם‬ ‫בלשונו של גרעץ) קשה להאמין כי אלה אילי הארץ אשר מלאכתם הי׳ ידיעת‬ ‫המלחמה והדיפלאמאטיע ידעו מעצמם להציג יסוד כזה ולהשתמש בו. יותר נראה‬ ‫