424
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
וירקה בפניו וכו׳ ממש כלומר על שטח הפנים כלם בטלו בימי שמעון בן שטח (מגילת תענית פ״ד) על דבר אחד רבו שמעון וחבריו עם הצדוקים בחזק גדול והתמידה המריבה שמנה ימים עד שנצחו את הצדוקים ,שהצדוקים אמרו שקרבן התמיד בא משל יחיד וכו׳ ואם גם שלא נזכר בפירוש כי בימי שמעון (בן שטח) אירע כן ,״אין להטיל ספק בזה״. המאמר "כשגברו עליהם ונצחום״ מורה על מריבה חזקה וניצוח הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון (בן שטח) ותחת ממשלת ינאי (גרעץ ח״ג עמוד (472" אלה דבריו.
והנה הוא עצמו ישאל על כל דבריו שהרי אין זכר שהי׳ זה בימי שמעון בן שטח ,וישיב על זה כי ״אין להטיל ספק בזה״ כי המאמר ״כשגברו עליהם "ונצחום״ מורה על מריבה חזקה וניצוח הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון בן שטח ותחת ממשלת ינאי (גרעץ ח״ג)".
אבל הלא בכל פרק ד׳ ממגילת תענית אין זכר כלל מהדברים האלה "כשגברו עליהם ונצחום״.
והחכם ווייס השכיל את ידיו וכתב בסוף כל דבריו אלה את הענין מקרבן התמיד שזה בא בפרק א׳ ושם בסוף נאמר "וכשגברו עליהם ונצחום" למען אשר יהי׳ אפשר לו להטעות את הקוראים ולסיים על הכל יחד: "ואם כי לא נזכר בפירוש כי בימי שמעון בן שטח אירע כן אין להטיל ספק בזה ,המאמר "כשגברו עליהם ונצחום״ מורה על מריבה חזקה וניצוח הפרושים וזה הי׳ בימי שמעון בן שטח.״
אבל הלא זה בא רק על המחלוקת על קרבן התמיד בפרק הראשון ממגילת תענית ,ובפרק ד׳ אין גם זכר מן "כשגברו עליהם ונצחום".
והלא עיקר דברי ווייס במקום הזה הוא דבר עין תחת עין ,ופרשו השמלה, וירקה בפניו ,ועל זה באו כל דבריו לאמר: ״בזמן ההוא נמצא הרושם הראשון למדרש על חק התורה: עין תחת עין וכו׳ גם הפירושים אשר פירשו הצדוקים את החק של מוציא שם רע וכו׳ וכמו כן המאמר וירקה בפניו וכו׳ ממש כלומר על שטח הפנים כלם בטלו בימי שמעון בן שטח (מגילת תענית פ׳׳ד).״
אבל היכן הוזכר שם שמעון בן שטח ,והלא גם הדברים האלה "כשגברו עליהם ונצחום" שהוא סומך עליהם על פי גרעץ לא הוזכרו שם כי אם בפרק א׳, אשר הנם לגמרי דברים שונים שאין להם ענין כלל עם פ"ד.
שם בפרק א׳ ידובר על ״מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא״. ובפרק ד׳ ידובר על ״בארבעה עשר בתמוז עדא ספר גזירתא".
ואמנם כי תחת לסמוך על גרעץ בדבר שאין לו ענין עם זה כלל הי׳ לו להחכם ווייס לראות דברי גרעץ אשר כתב בהלכו לתומו בח"ג עמוד :89
״ספק גדול הוא אם הצדוקים בראשית ימיהם ידעו כל עיקר לחלק בין דברים הכתובים בתורה לדברים המסורים ,ותהי להיפך כי נראים הדברים שאך ברבות הימים התחילו להבין זה על ידי הריבות עם חכמי התורה (עם מתנגדיהם בלשונו של גרעץ) קשה להאמין כי אלה אילי הארץ אשר מלאכתם הי׳ ידיעת המלחמה והדיפלאמאטיע ידעו מעצמם להציג יסוד כזה ולהשתמש בו. יותר נראה