הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
418
וזה הוא לשון הרמב"ן בפירושו לתורה:
"ובודאי שצריך לחזור הדברים בענינים הרבה שהכתוב יקצר בהן ,אבל לא אמר (בספרי ובברייתא בגמ׳) הרי זה משל אלא המחייב מוציא שם רע אף על פי שלא בעל וכו׳ וכך אמרו בגמ׳ ר׳ אליעזר בן יעקב אומר שמלה ממש והלכה כדבריו וכן טעם הפרשה וכו׳.״
וכן הם דברי הרמב״ם בה׳ נערה בתולה פרק ג׳ הלכה ו׳ שאף שפסק כר׳ אליעזר בן יעקב שחיוב הבעל הוא דוקא כשבעיל כתב שם:
"כיצד הוצאת שם רע הוא שיבוא לבית דין וכו׳ ובית דין שומעין דברי העדים וחוקרין עדותן וכו׳ ואם הביא האב עדים וכו׳ וילקה הוא ונותן מאה סלעים.״
והן גם דברי הירושלמי כתובות פרק ד׳ ה״ד שאחרי בל מה שנתבאר גם שם מכל דיני עדי הבעל ועדי האב נאמר אחר זה:
תני ר׳ אליעזר בן יעקב אומר ייאמרו הדברים ככתבן מהו ייאמרו הדברים ככתבן אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון לעולם אינו חייב עד שיכנוס ויבעול ויטעון טענת בתולים.
והוא אחת עם דברי הבבלי.
וכל הדברים פשוטין ומבוארים שכל דברי ר׳ אליעזר בן יעקב אינם כי אם כלשונו בברייתא "לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל". ורק זה לבד היא כל מחלקותם וגם הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב ,וכל דברי סתמא דגמרא כוותיה, וכמו שכבר כתב גם הכסף משנה שם(כב). והנה הוכרחנו להאריך בדברים פשוטים ,אבל כי החוקרים האחרונים בדברם כל דבריהם מתוך חסרון ידיעה הפכום לדברי תהו. ובעצמם ציינו לכתובות מ"ו ויאמר החכם ווייס "עם הפירוש הזה הסכים ר׳ אליעזר בן יעקב כתובות מ"ו" וכן ציין לשם גם החכם גרעץ.
מבלי לדעת ענין הדברים שם.
וכן הדבר בכל מה שכבר נתבאר שגם מעולם לא עסקו הצדוקים בחקירת פשט דברי הכתובים ,ויהיו רחוקים לגמרי גם מזה, וכי גם הדברים המעטים אשר התנגדו להם בהחלט היו רק דברים כוללים אשר הוכרחו שם לעשות באופן אחד, וגם שם לא חקרו כל מאומה, כי אם עשו כאשר יעלה המזלג, וכאשר יעלה על לב כל הדיוט הפותח ורואה ואומר מתוך השקפה על שטחיות הדברים.
פרק ט"ז.
ואמנם כי נראה עוד יותר מזה, כי גם הדברים הכוללים אשר שם באה חתנגדותם בהחלט, הנה גם הם לא הי׳ כלל בפעם אחת וגם לא בדור אחד.
הערה (כב): בעת הדפסת הדברים בא לידי ספר דברי שלום ואמת להרב רפאפורט וראיתי שם בעמוד 15שגם הוא טעה את הטעות הזח ויאמר שם:
"ויותר יפלא (על הגליון ממגילת תענית) המקרא השני שהיו אומרים ופרשו השמלה דברים כבתבן, והנה מבואר דברי התנא אשר משנתו קב ונקי כברייתא כדתניא (כתובות מ"ז) ופרשו השמלה ר״א בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש, וכן בירושלמי שם פ"ד ה"ד תני ראב"י אומר ייאמרו הדברים ככתבן" אלה דבריו.
