רט
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ואם בספרי חוקי בני אדם כך, אף כי בתורת ד', ואשר באמת נתקבלו ביאורי דבריה ויהיו לנחלת האומה.
אבל הצדוקים לא רצו לדעת מכל זה ויעמידו את דברי התורה על דעת כל הדיוט כפי אשר יראה שם ויבין על פי שטחיות הדברים.
ועל כן באו ואמרו גם זאת כי מכיון שנאמר ופרשו השמלה הנה דברים ככתבן ,ואין כאן בירור כי אם זה ואין צריך עדים כלל.
אבל מחלוקת ר׳ אליעזר בן יעקב ורבנן הוא אחרת לגמרי.
זה ודאי שכל הבירורים הנם על ידי עדים ,אבל הם נחלקו ,איך הדין אם לא בעל כלל.
אם נאמר שכיון שעונש התורה הוא על הוצאת שם רע הנה הדין כן גם אם נתברר שגם לא בעל כלל.
או שכל דברי הפרשה אינם כי אם כשבעל רק שהוא טוען שלא מצא דם ונתברר שיש דם.
והלשון בהברייתא במס׳ כתובות ד' מ"ו:
מאי רבנן ומאי ר׳ אליעזר בן יעקב דתניא כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה, זינתה מעיקרא (בהיותה פנויה) יש לה כתובה מנה נמצא ששם רע אינו שם רע הוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל ,ר׳ אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל וכו'. ובגמרא על זה: בשלמא לר' אליעזר בן יעקב היינו דכתיב ופרשו השמלה אלא לרבנן מאי ופרשו השמלה אמר ר׳ אבהו פרשו מה ששם לה כדתניא ופרשו השמלה מלמד שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה הדשה ר׳ אליעזר בן יעקב אומר דברים ככתבן שמלה ממש. מבואר ומפורש שזה דבר מוסכם לכל: כיצד הוצאת שם רע בא לבית דין ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה ,זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה נמצא ששם רע אינו שם רע הוא לוקה ונותן מאה סלע.
רק שעל זה יש מחלוקת כי רבנן סברי שכל זה הוא בין בעל בין לא בעל.
ור' אליעזר בן יעקב יאמר על כל זה בדברים ברורים:
"ר' אליעזר בן יעקב אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל.״
הנה הדברים מפורשים שדבריו ילכו על הדברים הקודמים אשר באו בברייתא ,הדברים אשר הם לכולא עלמא ,דברים שאין חולק עליהם.
"כיצד הוצאת שם רע וכו' אם יש עדים שזינתה תחתיו וכו' נמצא ששם רע אינו שם רע וכו'." ועל זה יאמר ר׳ אליעזר בן יעקב "לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל". ואך זה לבד כל מחלקותם.
והיינו שר' אליעזר בן יעקב סובר כי לא לחנם בא כל דבר השמלה בתורדה ואין זה משל ,כי אם דברים ככתבן ,לפי שכל הפרשה איירי רק בבעל אבל לא כשלא בעל כלל.
