אלה דבריו.
והנה חסמו להם הדרך על ידי דברים אשר אין להם שחר אשר בדו מלבם
ראשונה טעו לחשוב כי כל דבר הכתה הזאת ,היתה כבר אחרי ימי השמד והמלחמה וגם אחרי ימי הדור הראשון להחשמונאים ,וגם כמעט אחרי ימי יוחנן הורקנוס ויגבילו זמנה בלשונו של קראכמאל "סביב לשנת מאתים ליונים ק״פ לפני החורבן״. וזאת שנית יסדו להם טעות כולל כי דבר הצדוקים לא הי׳ יסודה כתה מדינית כי אם כתה דתית עד שיאמר קראכמאל: "וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזירות הסופרים גם על פירושים המקובלים להם בכתובי המצות וכו׳.״
ויאמר אחריו גרעץ: ״ומצאה שרשה רק במדת הזמן ההוא במלה אחת אך תוקף מדתם אז ברעאק־ ציאן ננד ההעללעניסמוס אך היא יכלה להוליד את כת הצדוקים ומחאה גלויה והתנגדות נגד כל ההתרחקות (בדת) לקצוות יותר מדי.״
אבל הלא גרעץ עצמו בהלכו לתומו בפנים ספרו יזהיר להשמר מלחשוב את הצדוקים לכתה דתית ובעמוד 99מה״ג יאמר: ״אין די אומר ודברים להשתדל לעקור את הטעות אשר התפשט בנוגע לשלש הכתות אשר בעצמו של דבר גם לא היו כתות כלל ,הצדוקים נם דבר לא הי׳ להם עם כתה איטר יסודה בדת ,כי אם מפלגה מדינית ,ותהי חפצם ורצונם להתרחק מעניני הדת ,ורק מפני כי העם הי׳ דבוק בדתו לקחו להם גם הם צבע הדת״ אלה דבריו.
ופתאום ישכח גרעץ עצמו ,את כל אזהרתו הגדולה לבלי ליפול בהטעות הזה ,והוא עצמו בא ומיסד את חקירותיו על היסוד הזה כי היו כתה דתית. ומפלגה מדינית הלא יש לנו כבר מלפני ימי החשמונאים מלפני ימי השמד והמלחמה ,מפלגה מדינית אשר הביאה את המלהמה ,ואשר באמת אין בינה לבין הצדוקים ולא כלום ,ככל אשר נראה כל זה לפנינו.
והנה הרגישו גם הם כי לפני ימי המתיונים בארין יהודה ,היינו לפני ימי המורדים והפושעים אשר בקשו להיות ליונים גמורים ,ולעשות כן בחזקת היד גם את כל עם יהודה ,לפני הימים ההם ,אין זכר לצדוקים ולא היו עוד ,וזה ודאי כי היו רק מאז ואילך. ואיך זה לא הבינו דברים טבעים ומונחים בכל דרכי ההנהגה ,ודרך העולם ומנהגו ,ואיך לא הבינו דברים פשוטים אשר אי אפשר להיות אחרת ,כי אחרי המלחמה התהפכו המורדים האלה עצמם לתמונה חדשה ,תמונה המתאימה עם מעמד הדברים עתה.
והלא זה ודאי כי גם אחרי המלחמה ואחרי אשר נכבשה הכתה הגדולה והאדירה של הפושעים המתיונים לא היו פתאום למאמינים בד׳ ובתורתו ,ולא התהפכו בין לילה לשלומי אמוני ישראל.
