הצדוקים והבייתוסים ומה יכול להיות דבר יותר טבעי מזה כי המתיונים ההם עצמם אשר בראשית ימי המלהמה נזורו לבושת ויעבדו לאלילי היונים בהכחישם בכל יסודי אמונה ודת, ובשאפם לשררה וממשלה וחיים חפשים חפצו להיות לעם אחד עם העם המושל היינו עם היונים.
הנה עתה בהמיר ארץ ובני יהודה היו בעצמם אדוני הארץ וממשלתם בידם, הלא מטבע הדברים היו כי יתקרבו אלה בכל הנהנה של פומבי אל עמם.
היונים הוכרחו לעזוב את הארין ,ותורת ד׳ נצחה את כל מתקוממיה ,הגילולים נתבערו מהארץ ,וכל העם שב אל כל סדרי החיים אשר היו לפני ימי המלחמה, איך הי' אפשר להיות אחרת אז ,כי גם אלה אשר לפני זה כרתו בריתם עם היונים ויעבדו גם לעצביהם עשו עתה אחרת בכל הנוגע להנהגה של פומבי והתחילו מאז לחיות ככל חיי העם בארצו. ואם כי לא שבו מדעתם בהכחשת התורה וכל יסודי הדת ,אבל בהכרח שבו מדרכם בנוגע לכל דבר ההנהגה ,ויהי פתגמה עתה "נתת תורת כל אחד ואחד בידו" ככל אשר יבואר כל זה לפנינו. כי על כן תחת מה שחשב החכם קראכמאל־הזקן "וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזירות הסופרים גם על הפירושים המקובלים להם בכותבי המצות"(ב). ותחת מה שיאמר החכם גרעץ כי ריבוי הגדרים והמצוות (ככל אשר בדו להם זה חוקרי אשכנז) הם הולידו והביאו אז בזמן ההוא אחרי המלחמה ,ובתוך ימי החשמונאים את התנגדות הצדוקים. הנה הדבר לגמרי להיפך ,כי הימים ההם הם הביאו אז צעד גדול מאד לפנים בנוגע להחבורה הזאת צעד נדול לטובה. ועל ידי מעשי הימים ,וההכרח להתקרב אל עמם עמדו על נקודה חדשה בכל הנונע למעשיהם ודרכם בהנהגה של פומבי ובתוך העם.
כי אמנם אך בטעות חשבו עד היום כי הצדוקים האמינו נם הם בתורה מן השמים ,ואך בטעות חשבו עד היום כי גם הצדוקים עמדו בחיק התורה והמצוה לשמור ולעשות ולקיים ,רק שלא רצו בפירושי המצות המקובלות.
וכל זת בא רק מחסרון חקירה. ויאזעפוס אשר הי' חי עם הצדוקים ,ואשר הי׳ באמנה אתם ,ואך על ידם ומהם בא לו כל גדולתו (ככל אשר יבואר לפנינו) ואך המה חזקו ידיו בארץ הגליל, ואשר ידע היטב את כל דרכם ,ואף כי לא הי׳ צדוקי לאמיתו הנה הי' מהחיצונים (יבואר לפנינו) ואת הפרושים שנא תכלית שנאה כבל אשר יבורר כל זה בכל המשך דברינו ,הנה הוא אשר עדותו עליהם נאמנה מאד כעדות הצדוקים עצמם יאמר לנו בדברים ברורים יסוד שיטת הצדוקים.
ובמלחמות היהודים II , 8, 14יאמר: "מן השני כתות אשר זכרנו למעלה (היינו הפרושים והצדוקים) הנה הפרושים הם הראשונים בין שלשת הכתות(ג) הם יתחשבו ליודעי התורה ביחוד ,והם יאמינו כי הכל בידי שמים ומאת ד' ויאמרו שאף שניתנה בחירה חפשית לצדיק ולרשע
הערה (ב): פירושי המצות לא היו "מקובלים להם" כי אם לכל העם החי על פי תורתו, וכבר נתבאר זה.
הערה (ג): יאזעפאס אשר הי' רחוק מאד מהפרושים ויהי גם אויבם, ובנוגע לההנהגה במדינה בכל מקום אשר יכול לשלוח בהם שן אוכלת יעשה זה בחזקת היד ככל אשר עוד נראה לפנינו, הנה גם בכל אשר
