הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
רז
ודעת חכמי התורה ,וכל המקובל ונהונ ובא ,רק שהם נכנסו לעומק החקירה, והחליטו אחרי העיון שאין זה פשוטו של מקרא ,והתנגדו מתוך העיון והחקירה, מכל זה וכיוצא בזה היו הצדוקים רחוקים לגמרי ולא הי׳ זה מלאכתם כלל, ככל אשר כבר נתבאר ויבואר עוד לפנינו.
אבל עשו לשעתו "מפני שלא הי׳ בית דין של אותה שעה בקי" ומכיון שעשו כן עמדו אחר זה בפרטים אחדים בנצחונם.
והדבר הזה בולט כל כך עד שגם החכם גרעץ בהלכו לתומו הרגיש בעיקר הדבר וכתב בעמוד 89: "ספק גדול הוא אם הצדוקים בראשית ימיהם ידעו כל עיקר לחלק בין דברים הכתובים בתורה ובין המקובלים על פה. יותר נראים הדברים שאך ברבות הימים ,התחילו להבין זה על ידי הריבות עם חכמי התורה. קשה להאמין כי אילי הארץ אשר מלאכתם הי׳ בידיעת המלחמה והדיפלאמאטיע ידעו מעצמם להציג יסוד כזה ולהשתמש בו" אלה דבריו.
אבל בכל זה טעה גרעץ בענין הדבר כי באמת לא הי׳ להם יסודות כאלה גם ברבות הימים ,ומעולם לא הבדילו בכתובים בדעה והבדלה.
כל מה שאמרו הי׳ רק דבר המובן גם לכל הדיוט ,ודבר לא הי׳ להם גם עם חקירת פשטן של דברי התורה.
דבריהם הי׳ שאין להם בדברי התורה כי אם מה שמובן לכל אדם בלי כל עיון וכפי מה שיבין כל הדיוט הפותח את הספר ורואה את המפורש שם באין צורך לפירוש כל עיקר. אבל כל מה שצריך לפירוש ,עם זה כבר דבר אין להם ,וכל אחד יוכל לעשות שם כרצונו וכדרוש לו.
ואם ישבו בבית דין שהי׳ כלו משלהם אז גם הורו כן לפי אשר יאמר כל הדיוט מתוך השקפה בדברי הכתובים. ועל כן באמת יש לנו מהם דברים אשר נשתומם למראה עינינו ,ואשר דבר אין להם עם פשטיה דקרא ,והנם ההיפך מפשטיה דקרא.
לפי שהיסוד שלהם הי׳ שכל שאינו מפורש בתורה ויוכל הטוען לטעון, הרי הרשות נתונה, וכל אחד יכול להבינם בדעתו וכדרוש לו. ולדוגמא הנה אחת מהדברים שחלקו בהם הצדוקים כבר השבנו שהוא שיחיד מתנדב ומביא קרבן תמיד.
ובמנחות ד׳ ס״ה נאמר:
"תנו רבנן אילין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון וכו׳ מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד שהיו צדוקים אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ,מאי אהדרו להו את קרבני לחמי לאשי תשמרו שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה. והאם יש כאן מקום לטעות ,והאם יש כאן מקום לאמר שהדבר בא להצדוקים מפני שחקרו לעמוד על עומק פשוטו של מקרא ,והאם יש מקום לאמר שעשו מחלוקת כוללת מפני שדחקם ענין דברי הכתובים.
והלא לשון הכתובים במדבר כ"ח הוא: