400
הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ועל כן גם לא הסתפק בזה לבד כי בטל את כל התקנות דרבנן ,כי אם שהלך בדרכו למרחוק כל כך עד שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם. כי למטרתו אשר שם לפניו הי׳ דרוש לו למחוק גם רשומם של כל הדברים האלה ,ולא שהוא לבדו יבטלם כי אם שגם יבטלו אצל כל העם. ועל ידי זה קבלה עתה כל דבר הצדוקים בכלל צורה חדשה ,ושטה שלמה. יוחנן הורקנוס לא הי׳ מהכופרים בכל, וגם בנתנו ידו אל הצדוקים ,הי׳ העיקר מה שהתרחק מדרך חכמי התורה ולא מה שאחז בדרכי הצדוקים. ובהיות הוא העיקר ,והצדוקים היו עדין כחומר היולי בנוגע למנהגי הדת, באין צורה בולטת ,נטבעה עתה חותם הצדוקית ,תחת יד יוחנן כהן גדול ,מושל הארץ והעומד בראש כולם.
יסודי הדת הנם דברים המסורים אל הלב ואין על זה דבר בדיני אדם, עיקר הכל אצל אנשים כאלה הוא רק מה שנוגע להנהגה של פומבי ,ובזה הי׳ די לפניהם לאמר כי הנם מבטלים רק כל התקנות דרבנן ,ועומדים בחוג התורה הכתובה ,ואחרי אשר יוחנן כהן גדול עמד עתה על המדרגה הזאת ,הנה עמד בראשם ,והם יוכלו להיות מעתה מנהיגי העם ברוח ממשלת יוחנן כהן גדול, ולהיות לכתה המושלת ,וכל ההנהגה נמסרת לידם ,ויהיו עוד הפעם ידם בכל. ואך לזה לבד הסכים עמהם יוחנן כהן גדול ,וכמו שהוא בדברי יאזעפוס ככל אשר יבואר בפרק הבא.
אבל להצדוקים הי׳ די בזה לפי שגם הם עצמם הי׳ אך זה לבד כל יסודם הקבוע בנוגע לתורה שהנם מבטלים כל התקנות מדרבנן ,אבל בגוגע לפירושי דברי התורה ,בזה לא הי׳ גם שני צדוקים שוים יחד ולא הי׳ להם כל יסוד כלל ,ולא הי׳ אפשר להם כל יסוד בזה כמו שיבואר זה מפרק י"ד ולהלן.
פרק יג. ובדברי ימינו אשר נשארו בכל מקום סתומים ,לא הושם לב גם להיותר עיקר בכל החקירה הגדולה הזאת ,והוא ביאור דברי יאזעפוס אלטטי׳ XIII, 10, 6 לדעת ענינם מה הוא.
כי מפני שהורגלו לחשוב שכל דבר הצדוקים הי׳ רק מה שכחשו בתורה שבעל פה ,ובפירושי דברי התורה ,ובתוארי כל המצוות כפי שהם בקבלת האומה, וכי האמינו בתורה רק שכחשו בתורה שבעל פה ,ומפני שחשבו שאך זה לבדו הי׳ כל יסוד הצדוקים. כי על כן מבלי משים חשבו שאך זה הוא גם ענין דברי יאזעפוס.
ולא הרגישו כי בכל דברי יאזעפוס שם אין רמז מזה כי הצדוקים דרכם וחפצם לקיים מצוות התורה באופן אחר משאר העם ,ואין שם זכר כי הצדוקים יפרשו בתורה הכתובה פירושים אהרים ,ואין שם דבר לאמר כי הצדוקים יתנגדו להפרושים בכונת דברי התורה ובקבלתם בדברי התורה. וכל דברי יאזעפוס שם מראשם לסופם אינם כי אם בינוגע להתקנות מדרבנן, התקנות מדרבנן הידועים לכל העם שהנם תקנות מדרבנן ,ואשר דבר אין להם לא עם פירוש דברי התורה ,ולא עם הקבלות על כתובי התורה(יח).
הערה (יח): והטעות הגדול יצא בזה מפני שראו בדברי יאזעפוס בביאור הדבר שיזכיר "קבלה מאבות"
