הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן
ישימו על אלעזר על חטאתו נגדו ,אז שאלם יוחנן על זה ,ויהי כאשר השיבו לו כי יוכה מלקות על זה ,וכי אין לנו משפט מות על דבר כזה ,אז האמין הורקנוס לדברי יונתן ,וימלא חמה על הפרושים בהאמינו עתה לדברי יונתן שדברי אלעזר הנם מפי כל הפרושים אז הוסיף יונתן (לקיים נגיד פרזלא כד רתח) להעלות חמתו ולהשתדל כי יקרע יוחנן הורקנוס את בריתו עם הפרושים ולבוא בברית עם הצדוקים ,ודבריו עשו חפצו ,ויוחנן עשה כן וכל התקנות אשר נתנו מהפרושים להעם לא לבד כי בטל אותם ,כי אם שגם שם עונש על כל איש אשר יקיים אותם". וכדבר פלא הוא על כל העוסקים בזה ,שלא הרגישו בדבר פשוט. שכל הלעז הזה מאיסור שבויה אינו אלא איסור דרבנן ,וגם אם יהי׳ אמת שנשבית ,אין האיסור כי אם כשנחזיק בתקנות דרבנן בכל חומר האיסורין. אבל אם נבטל את התקנות דרבנן אז גם אם יהי׳ זה אמת לאמיתו אין כאן לא איסור ולא לעז. ועל כן הלא יפתח לנו השער מעצמו להבין את כל המעשה הזאת וכל ענין הדברים.
כי לא מפני דבר קל כזה ,שלא החמירו הכמי התורה בעונש איש פרטי יותר מדי ,קצף יוהנן והפר בריתו מחכמי התורה.
כי אם מפני שהלעז הזה עצמו ,ובריתו עם חכמי התורה הם ענין אחד.
הצדוקים הראו לו שאין זה דברי יהודה בן גדידיה לבדו כי אם שכן הוא דעת כל חביריו כל הכמי התורה בכלל אשר יאמינו כולם בהלעז הזה. וכדברי יאזעפוס המפורשים:
"אבל יוחנן הורקנוס הי׳ לו אוהב נאמן מהצדוקים ושמו יונתן והוא הרבה להשתדל להרגיז את יוחנן הורקנוס על הפרושים ,ולהראות לו כי אלעזר (יהודה בן גדידיה) לא ענה מלבו ,וכי דבריו היו מפי כל הפרושים אשר כולם יחשבו כן.״
והראה לו עוד גם אות ומופת על זה שהרי לא ישיתו עליו עונש חמור, כי אם רק עונש קל למראה עינים.
כן הוא ברב ענין בדברי יאזעפוס וכן הוא גם בלשון הברייתא שם: ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך (יוחנן הורקנוס) הדיוט שבישראל כך הוא דינו ואתה מלך וכהן גדול כך דינך. ועל כן הראו לו הצדוקים כי כל התנצלות חכמי התורה לפניו וכל דבריהם עמו אין זה כי אם למראה עינים ,אבל באמת יאמינו בזה גם הם ,גם העם (י״ז). ועל כן הנה דברי יהודה בן גדידיה "הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן" הנם דברי כל חכמי התורה וכל העם.
ועל ידי זה הראו לו הצדוקים אוהביו כי אין לו עצה אחרת כי אם להתיר את הקשר הזה פעם אחת ,ולאמר כי כל האיסורים מדרבנן ,וכל תקנותיהם אשר תקנו והוסיפו על דברי תורה ,הרי הם בטלים מעתה.
הערה (י״ז) ויוחנן הורקנוס גם לא נקרא עוד בשם מלך ,ומושל ,רק בשם כהן גדול לבד, וכן כתב אז גם על המטבעות "יוחנן כהן גדול וחבר היהודים" וכן כתבו גם בשטרות "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון" ראש השנה ד' י"ח. ונתבטל אחר זה רק לבלי לכתוב גם "לאל עליון" אבל נשאר "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול" ע"ש.
