שנז
ימי נציבי רומא בארץ
כי על כן עשו הכהנים הגדולים האלה מאחרי ימי הורדוס חדשה גדולה מאד, כי לא הכהן הגדול המשמש עתה הוא לבדו יוכל לרדות את כל העם במקל חובלים כי אם גם כל מי שהי' פעם אחת לכהן גדול אף אם הי' זה רק איזה חדשים כבר נכנס לחבר האבירים, ליתן בידו מקל ורצועה על כל העם.
ועל ידי החדשה הזאת היו לזאבי טרף ויהיו כולם יחד לאבירים בעם, אשר שלחו ידם בבזה, ויתחברו עם זולת לבני אדם לתת חתיתם בארץ החיים, ולהביא את כל עמל העם לפיהם, בעזרת נציבי רומא אשר חלקו אתם שלל.
אחרי מות הורדוס חשבו ראשי ישראל מחשבות איך לתקן פרצת עמם, ולהשיבם אל המנוחה.
ותהי דרכם אשר בחרו להם לבקש מאת הקיסר ברומא להסיר מהם את הממשלה החטאה הזאת, וכי בכל ההנהגה הפנימית תתנהג ארץ יהודה על פי חוקי התורה, והיינו על פי הנהגת סנהדרי ישראל (עי' פרק שלשים). ואם כי לא יכלו להפיק חפצם זה מיד אחרי מות הורדוס, הנה עלה זה בידם תשע שנים אחרי זה.
והנה אחרי אשר מלא הקיסר בקשתם יכלו עתה בני ישראל לקומם את בל הריסותם, ולהשיב את כל סדרי המדינה למקומם, ולחיות תחת הממשלה ברומא ככל אשר חיו בימי מלכי היונים לפני השמד, ועוד בסדרים יותר טובים.
כי באמת לא הי׳ להרומיים דבר ננד היהודים ביחוד, והיהודים היו יכולים לחיות חיי שלוה והשקט גם תחת הרומיים אחרי אשר הרשו להם כי ההנהגה הפנימית תתנהג על ידי עצמם, על פי חוקי התורה בהנהגת הסנהדרין.
והננו רואים כי גם ליהודי אזיען הקטנה היהודים היושבים בערי היונים, קיימו הקיסר אגוסטוס ואגריפפא את זכיותיהם מימי קדם להתנהג על פי הסדרים אשר קבעו להם הם בעצמם (עי׳ דברינו בעמוד 33) וכן הורשו מהרומיים להתנהג שם גם על פי סדרי הבית דין אשר להם שם (עי' עמוד (26וכן עשו והתנהגו גם יהודי אלכסנדריא של מצרים וגם אחרי אשר באה הארץ תחת יד הרומיים, ויראו שם אור וחיים (שם 26דברי סטראבא). ואף כי יכלו בני ישראל על פי הרומיים לעשות כן באין מפריע ובאין מחסור דבר בארצם, בארץ יהודה עצמה.
והנה הרשה להם הקיסר אגוסטוס לעשות כן וימלא להם את דבר בקשתם, וחפצם בא.
את אשר הי' להם לבני ישראל עתה להוסיף להשתדל עוד הי' רק זאת לראות כי רצון הקיסר ואת אשר האיר פניו להם יביאו פרים כי נציבי רומא לא יתערבו בעניניהם יותר מדי, ויסתפקו רק בהדברים הדרושים להם להרומיים להנהגתם בכלל, וכי תהי' יד הנציבים רק בכל הדברים הנוגעים לממשלת רומא בארץ. וזה הי׳ עולה בידם בנקל אחרי אשר הממשלה העליונה ברומא לא דרשה יותר, והנציבים אשר כולם לטשו עיניהם אל ברק הזהב, יכולים היו בני ישראל לקנות את לבבם במחיר כסף, ככל אשר גם עשו לפני זה הורדוס וארכעלאוס
גדולים וגם אלו הי' הדבר כן והיו שם בזמן ההוא רק 28 כהנים גדולים לא יעלה לכל כהן גדול אפי' ארבעה שנים. ועיקר הריבוי הגדול מהם הי' בימי הנציבים ככל אשר יבוארו כל הדברים האלה בכרך הבא.
