סוף ימי הלל נשיא ישראל
712
והחכם המעתיק דברי גרעץ עברית לעברים גם הוא בחלומו יש לו ראיה גדולה ומכרעת לכל דברי גרעץ ובח"ב עמוד 158בהערה יאמר:
"כי ריב״ז הי׳ תלמידו של הלל אינו מוכרע מהבבלי כי אם מהירושלמי נדרים שאמר (הלל) עליו הדברים הכתובים בפנים, בכל אופן קשה הדבר להולמו אחר כי נדע, אשר הלל חי כמאה שנה לפני החרבן, ולכן אם נאמנה ההגדה כי ריב״ז חי ק"ך שנה ובדעתנו כי מת בערך י׳ שנה אחר החרבן עלינו לדעת כי הי׳ ריב״ז בחור פחות מכ' שנה בימי המצאו בבית מדרשו של הלל" אלה דבריו.
והנה הרשה לעצמו לחקור בהדברים האלה מבלי אשר ידע פשט דברי הגמרא.
ונודע לו דבר חדש עד שיאמר "כי נדע אשר הלל חי כמאה שנה לפני החרבן". ולא ידע כי דברי הגמ׳ ״הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה הכונה כי מאה שנה לפני חרבן הבית הותחל זמן נשיאותן, ואז ישב הלל לכסא הנשיאות ומאז ואילך נמשכו ימיו עד ששים שנה לפני החרבן.
וישמיע לנו כי מהבבלי אינו מוכרע כי הי׳ תלמידו של הלל והוא רק נזכר בירושלמי. ולא ידע כי גם לבד מה שבא הדבר בכמה מקומות בבבלי (ויבואר כל זה במקומו בכרך הבא) הוא גם משנה מפורשת "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״.
והנה נמשכנו לבאר דברים היותר פשוטים כי דברי ימינו דורשים תפקידם להוציאם מתוך ההפכה ולהשיבם למקומם ולהעמידם על מה שהם.
פרק ל"ג.
ימי נציבי רומא
אחרי אשר הוריד הקיסר אגוסטוס את ארכעלאוס בן הורדוס מהיות מושל ביהודה, הי׳ יכול להיות לבני ישראל בארצם אור במושבותם. לולא שכבר הכין להם הורדוס חיצים ומות גם על ידי סדרי הארץ אשר קבע, וגם על ידי משפחתו אשר נשארו בארץ, ויהיו קרובים גם אל המושלים ברומא עצמה, וגם אל נציבי רומא בארץ, וילמדו אותם ארחות דרכם בארץ יהודה.
ונוסף לזה עוד צרה חדשה על ידי הכהנים ממשפחות הצדוקים הראשונים והבייתוסים אשר לא שכחו דבר מכל מעשי אבותיהם הראשונים, ובשוב עתה הממשלה לידי העם עצמו התנערו הם מחדש וישתדלו להתקרב אל הרומיים על ידי נפש העם ועמלם.
ואחרי אשר היו רק למריבי כהן, וכל אחד מהם התחר עם רעהו להשיג מהרומיים בכסף מלא את משרת הכהונה הגדולה, וכולם הפיקו חפצם ויהי׳ זה נכנס וזה יוצא, זה נופל וזה קם, וכל אחד שמש רק זמן קצר, ולפי דברי יאזעפוס אלטטי׳ XX, 10שמשו מימי הורדוס עד חרבן הבית שמנה ועשרים כהנים גדולים, ובאמת כפי מה שיבואר בכרך הבא הי׳ עוד יותר (ס"ג).
הערה (ס"ג) יאזעפוס יאמר שם במשך זמן של מאה ושבעה שנים האלה היו שמנה ועשרים כהנים
