סוף ימי הלל נשיא ישראל
שנה
בימי עלומיו, וחי באמת עד סמוך לימי ביתר (יבואר בכרך הבא) בכל זה לא לבד שהכיר את רבן גמליאל הזקן, כי אם שגם ידע וראה מעשיו והוראותיו.
וכמו שהוא במס׳ יבמות במשנה ד׳ קכ"ב "אמר ר׳ עקיבא כשירדתי לנהררעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם בשמי וכו׳ כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לר׳ יהודה בן בבא מתוך הדבר נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל (הזקן) נשותיהן על פי עד אחד וכו'״.
והנה ידע וראה הוראת רבן גמליאל הזקן, ונזכר דבר המעשה הזה והוראת רבן גמליאל הזקן עליו.
ונראה זאת עוד יותר מענינו של נחמיה איש בית דלי, כי הנה כבר נתבאר לנו בח"ב (מעמוד 194ולהלן) ויבואר יותר במקומו בכרך הבא כי המעשה הזה "אמר ר׳ עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה" הי׳ כבר סמוך לימי ביתר, כאשר בארץ ישראל עצמה לא יכלו עוד לעבר שנים.
ובכל זה הי׳ חי אז עוד תלמיד מובהק לרבן גמליאל הזקן, ואמר לר׳ עקיבא "מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין וכו׳". ולשונו "אמר לי אמור להם בשמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן" הוא כדברי רבא שם ד׳ קט״ו "אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות ולא אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן כך מקובלני מרבן נמליאל וכו׳״.
ומזה גם מבואר כי נחמיה איש בית דלי גם לא הי׳ עוד זקן מופלג כלל ואלו לא היתה המדינה אז משובשת בגייסות, הי׳ הוא עצמו עושה זה, והי׳ הולך עתה לארין ישראל להעיד קבלתו מרבן גמליאל הזקן בהשמע לו עתה מר׳ עקיבא כי כן הדבר שבבית הוועד הם צריכים לעדות זו.
והחכם גרעץ וחביריו עוד יחשבו את ימי ביתר עצמו לשנת ס"ה לחרבן הבית, והננו רואים כי בתחלת ימי ביתר הי׳ חי עוד תלמיד מובהק לרבן גמליאל הזקן, וכי הי׳ עוד כחו חדש עמו ואלו לא היתה המדינה משובשת בגייסות הי' הוא עצמו עולה לארץ ישראל להעיד עדותו וקבלתו מרבן גמליאל הזקן.
וכל זה הוא מפני שרבן גמליאל הזקן הי׳ עוד נשיא קרוב לסוף ימי הבית.
ובמס׳ ראש השנה ד׳ כ״ה נאמר:
"תניא אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה."
ולשונו של רבן גמליאל "מבית אבי אבא" הוא שכידוע קדוש החדש ועבור השנה בשלשה, אבל הי׳ זה ברשות הסנהדרין והנשיא (עי׳ דברינו בח"ב עמוד 195) ושם היו ממונים מיוחדים בבית הוועד המיוחד לזה אשר ישבו לחשוב האפשר והבלתי אפשר ולבדוק את העדים על פי זה וכו׳ (עי׳ ח״ב עמוד 68). ועל כן הנה מהם קבל זה רבן נמיליאל מהמפקחים הבקיאים האלה הממונים שם.
והם דבריו "כך מקובלני מבית אבי אבא".
ומבואר גם מזה סוף זמן רבן גמליאל הזקן עד שרבן גמליאל דיבנה אף
